‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבים ניידים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבים ניידים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 10 בינואר 2010

פרופסור גבריאל סלומון - חתן פרס ישראל לחקר החינוך

פרופסור סלומון נחשב לאחד מאנשי החינוך המובילים בגישור שבין התיאוריה למעשה. הוא מנסה ללא הרף לגשר בין תפיסותיו התיאורטיות ובין הניסיון שרכש ממחקריו הרבים והפרויקטים המעשיים שביזמתו. גישתו מאפשרת שילוב מאוזן בין טכנולוגיה לפדגוגיה ועיצוב של סביבות לימוד חדשות שבהן התיאוריות מיושמות הלכה למעשה. פרופ' סלומון קשוב גם לצורכי מדינת ישראל ופועל כל העת לקידום מערכת החינוך בישראל. (ציטוט נימוקי השופטים לקבלת פרס ישראל)

פרופסור סלומון ידוע בדעותיו השנונות ובקו מיוחד שהוא מוביל לפיו הכנסת טכנולוגיה ללא פדגוגיה מתאימה אינה משרתת את המטרה שלשמה הוכנסה הטכנולוגיה. פרופסור סלומון בעד הכנסת טכנולוגיה למערכת החינוך אבל לא בצורה עוורת, אלא בצורה מושכלת, הוא קורא לשימוש בטכנולוגיה במקומות בהם הטכנולוגיה תורמת לחקר , לעבודת צוות לאיסוף מידע ועיבודו.
פרופסור סלומון נחשב לחוקר אמיץ שאינו מהסס לטעון שהמלך עירום (כשהמלך אכן מסתובב עירום...).

שמענו שלוועדת החינוך ביישוב היה הכבוד להיפגש עם פרופסור סלומון (לפני כשנה) ולהזמין אותו לשיח יישובי, הוועדה ביקשה ממנו לתרום מניסיונו המכובד לפרויקט הניידים שביישוב.
הביקור לא יצא לפועל מסיבות שלא נרצה לפרט כאן בבלוג אולם נוכל לומר כי אינן תלויות כלל בפרופסור סלומון.

כעת לאחר פירסום ראיון עם הפרופסור ב"הארץ"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141239.html

הגיבה אחת המנהלות:
בתגובה לכתבה: פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך: המחשב לא תורם ללמידה
שם השולח:אביבה בלאיש
עיר:פתח תקוה
כתובת דוא"ל:avi_va@bezeqint.net
כותרת התגובה:מנהלת בי"ס מתוקשב מסכימה עם כל מילה
כמנהלת בי"ס, המוביל מהפכה חינוכית ומלמד בעזרת מחשב נייד לכל תלמיד אני מסכימה עם כל מילה שאומר פרופ` סלומון.
ללא שינויי משמעותי בתפקידו המסורתי של המורה אין יתרון לטכנולוגיה ולמחשבים. חייבים להשקיע במורים ולטפח אותם כאנשים חושבים, שיחוללו שינוי משמעותי באיכות ההוראה, כל זמן שמטרות החינוך, מטרות ביה"ס ומטרות ההוראה הן עדיין שינון חומר לימודי המחשב לא מקדם ואולי מפריע.
הוראה מתוקשבת מקדמת את הלומד כשהלמידה והמחשב אישים, מאפשרים ומנוצלים לחקר, לעבודת צוות, לאיסוף מידע, להצלבת מידע, לעיבודו וליישומו, למעשה המטרה היא עיסוק בידע, זו הפדגוגיה המודרנית אליה צריך לשאוף בניגוד לפדגוגיה הקודמת. השימוש במחשב האישי יבוא רק במקומות בו הוא יכול לתרום לקידום החשיבה, וההבניה של ידע חדש.
יחד עם זאת צר לי שבתהליך המתפתח בבית ספרי ביקשתי את עצתו ועזרתו של פרופ` סלומון אך הוא ראה בי מטרידה, אם כך אני שואלת הכיצד נפרוץ אם הוא ואנשי האקדמיה שכמותו לא יתחברו לאיים של הצלחה בשדה וימנפו אותם.
ואנו שואלות:

האם האקדמיה נועדה "למנף" איים של הצלחה ? ואיזו הצלחה בדיוק ?
האם "המהפכה החינוכית והמחשב הנייד" הם במחיר של וויתור על ערכים וחוסר כבוד לאנשי חינוך שקוראים לתקשוב מושכל ?

יום שבת, 2 בינואר 2010

למה התמונה אינה שלימה?

למה אנו רואות תמונה שונה מהתמונה שמורי בית הספר , משרד החינוך, המועצה וחוקרת מובילה מאוניברסיטת בר אילן רואים?
ואולי אנחנו טועות ?

למה יש 2 תמונות שונות:
תמונה א (אותה רואים הפדגוגים, המועצה, משרד החינוך, חוקרת מאוניברסיטת בר אילן)
על פי תמונה זו המצב נהדר, הפרויקט רץ כבר 4 שנים, הורים מורדים "הובסו", יש הישגים (לדעת המורות) הכתיבה יפה (בוורד) יש שקט בכיתה כי תמיד יש במה לשחק, הכל נראה כמו כיתת העתיד וכל המבקרים מתפעלים, המנהלת יכולה לשלוח מיילים אבל אי אפשר לעשות reply all, ומי שמוכן לשמוע על דור העתיד מוזמן לשמוע.
המחקר "כביכול" ממשיך אבל לא ידוע מה הוא חוקר , המורות הן שמדווחות למובילת המחקר, וגם מדריכות התקשוב של משרד החינוך. המחקר המנחה לא דורש הנחייה כי אם כולם בדעה אחת שהכל נפלא מה יש להנחות. הישגים מחקריים אולי יש אבל הם לא מדווחים ויש סימנים אותם אלה שהיו בשנה הראשונה סימנים לפוטנציאל, הילדים מתמצאים בתוכנות אופיס (או ואבוי אם לא ...מוגשות עבודות מודפסות... יש שקט בכיתה...)

תמונה ב (אותה רואים הורים ותלמידים)
על פי תמונה זו התלמידים מפסיקים לכתוב בכיתה ה, רוב העבודות מוגשות בקובץ וורד, אין חומרי הוראה בשפע אלא כמה קבצי משימות שבעיקר מפנות לספרים לעמודים מסוימים ולחוברות. הנושא העיקרי שפותח הוא נושא המנהיגות וזה פותח כבר בשנה ראשונה ולא התפתח מאז. אין חומרי הוראה של ממש רק בעיקר דפי שאלות ממוחזרים מהאינטרנט, אין יתרון לשימוש במחשב בעיקר חסרונות. סוחבים מחשב יום יום, אי אפשר לדעת אם יש קרינה או לא כי מודד מטעם ההורים לא מורשה למדוד . מורות מחליפות שמחות מאוד שיש מחשב בכיתה. הילדים מדווחים על התקדמות משמעותית ב COUNTER STRIK. ויש מבקרים כל שבוע בבית הספר שבאים לראות כיתה ממוחשבת ושומעים את דעת המנהלת והצוות ומתרשמים עמוקות מכך שיש מחשב נייד לכל אחד.

אז למה התמונות כל כך שונות?
2 סיבות קטנטנות:

1. מידע ועובדות של תמונה א מבוססות על מקור אחד בלבד: תמונה א מבוססת על מידע מהצוות החינוכי בלבד, הוא מדווח למנהלת ולחוקרת מבר אילן, הוא מדווח למשרד החינוך ולמועצה והכל נראה נפלא. תמונה א אינה בודקת את התלמידים, השאלונים שמועברים להם מידי שנה שואלים על חוות דעתם החיובית, האם זה עוזר. לא שואלים מה מפריע, לא שואלים מה הם חושבים באמת. ומימלא אין בדיוק מי שמנתח ומדווח. וגם כשידווח אל דאגה רק חיובי.
משרד החינוך שלח לקבוצת הורים מכתב המתאר את התוכנית, מי לדעתכם כתב את המכתב ? המפקחות ממשרד החינוך שמוזנות מהצוות החינוכי.
  • לפי המכתב יש וועדת תקשוב יישובית, מעולם לא הייתה כזו
  • לפי המכתב אין חובה לקנות מחשב, ואיך קוראים למכבש הלחצים על ההורים מצד המנהלות והמועצה והטקסים שעושים לילדים שלא קונים?
  • לפי המכתב הנושא הנחקר הוא מחשב נייד מול נייח, זה לא נושא המחקר ויש מחקרים בודדים על כך בעולם כי האמצעי לא ממש מעניין.
  • לפי המכתב נושא הקרינה טופל והמשרד ינחה את המועצה...הנושא אולי טופל אבל אין בדיקה אובייקטיבית לכך , המודד שהובא לא מקובל על ההורים. בכיתה אחת בבית הספר יש תלמידים שלומדים רק על סוללות בכיתה זו אין קרינה אלקטרומגנטית. בכיתות האחרות זה נתון לשיקול דעת המורה שממלא חושב שאין קרינה

2. אינטרסים (קונספירציה) : תמונה א מבוססת על אינטרסים משותפים לכל הגורמים, המועצה רוצה להציג תמונת הצלחה אחרת למה לבזבז את כספי התושבים. ההודעות באתר המועצה על הפרויט מראות רק מחקרים שהם בעד מחשב נייד. גם אותם מתרגמים רק באופן חיובי ולא נאמן למקור (ראה מחקר בנושא NECC ). בית הספר רוצה להציג תמונת הצלחה אחרת הורים יתלוננו ומשרד החינוך יתערב, משרד החינוך רוצה להציג מודל מצליח של הוראה מתוקשבת הוא סופר 5 שנים ויודיע בקול רמה על הצלחה כבירה. אוניברסיטת בר אילן רוצה להראות תוצאות של מחקר מצליח את מי מעניין מחקר על פרויקט שנכשל. אפילו גף ניסויים שותף לקונספירציה הזו- תשאלו את הגף הזה כמה בתי ספר נכשלו בניסוי ?

בקיצור זה פרויקט שנועד רק להצליח אין בו מקום לכשלון או ללמידה מכשלים.

אבל אל תרגישו לא בסדר אם אתם רואים את תמונה ב. גם הורים שראו תמונה א בשנה ראשונה ושניה מתחילים להתפכח. תשאלו את הורי החטיבה שלילדים יש קשיים בכתיבה, שהמחשב מתפרק...

התמונה יכולה להיות שלימה רק אם כל הגורמים המעורבים יהיו בה. רק ניהול שמתייחס לכל הגורמים ולא כופה דעת ולא מתייחס לכולם כאל צרכנים של מונופול יצליח באמת.

מה אתם חושבים?




יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

מכתב מלשכת מנכ"ל משרד החינוך

ביולי 2009 נשלח מכתב לשר החינוך.

המכתב הועבר למנכ"ל משרד החינוך לטיפול. הנ"ל כתב על כך להורים חודשיים לאחר מכן.

בדצמבר 2009 התקבלה תשובה ממשרד החינוך, משרד המנכ"ל, התשובה דומה לזו שהתקבלה ממשרד מחוז מרכז. אין בה תשובה אלא מכבסה יפה של מילים. נראה שאותו אדם כותב את התשובות לכל מכתבי ההורים רק החתימות משתנות, כמו בכל מערכת הררכית (ומי שהיה בארגון גדול כמו הצבא יכול להבין...)

אז לפי משרד החינוך: אין קרינה זה טופל, התוכנית נפלאה, ובית הספר צועד במרץ קדימה למאה ה 21.
וכדי שנשתכנע סופי המכתב כלל התייחסות למחקר מטא (מחקר של כמה מחקרים ... אליבא ד משרד החינוך).
טוב אז קראנו את המחקר ואנחנו חייבות לציין זה ממש גולת הכותרת:
המחקר מנתח מאמרים שפורסמו (51) על למידה מרחוק ולמידה פנים אל פנים. המאמרים נאספו משנת 1966 עד 2002 ןהתוצאות הן : יש גם יתרונות ללמידה מרחוק .... התרגשנו פעמיים:
ראשית שנבחר מחקר שאינו רלוונטי ללמידה 1:1
שנית שנבחר מחקר שעוסק במידע הסטורי 1966...
מקסים, שמחנו לראות שמשרד החינוך כה מעודכן.

ועל זה נאמר : מי שמבין יודע. מ.ש.י ויש פה רק צד אחד שמבין וצד שני שלא מבין.

יום רביעי, 22 ביולי 2009

מה זה אומר מחשב נייד לילדים בכיתה ה

תודו, מחשב נייד עיסקי לילד בכיתה ה, זו לא תופעה נפוצה וזה לא נשמע "טבעי"...
התלהבנו, הרגשנו מתקדמים והסכמנו לקנות כי בית הספר מחייב.

בתחילת השנה התלהבנו יחד עם הילדים, הילדים חיכו ליום הלמידה עם המחשב, היו כאלו 3 בשבוע.
שגרת הלמידה לא השתנתה במיוחד, כבר בכיתה ד' הילדים עבדו עם אתר הלמידה הבית ספרי, נכנסו לפורומים, העבירו שיעורי בית וראו מצגות שהכינו המורות.
ל 95% מהתלמידים ממילא היה מחשב בבית כך שלרוב התלמידים היה מושג בכלי אופיס, בחיפוש באינטרנט וחלקם אפילו ידע להקים אתרים.
אז מה היה בכל זאת חדש?

  1. למידה כיצד להשתמש בנייד להבדיל מנייח ( יום עבודה לדור החכמים)

  2. הכרת תיקיות, איך שומרים, איך ניגשים (עוד יום עבודה לדור הזה)

  3. הכרת כלי חיפוש (את רובם הם מכירים)

  4. עבודות כיתה בעזרת המחשב, חיפוש מידע, כתיבת משימה, כניסה לאתרי למידה

עד כאן על מה שבית הספר נתן

וכעת על מה שהתלמידים לקחו:

  1. התפתחה התמחות יוצאת דופן במספר משחקים בכיתה, counter strike

  2. חלק מהתלמידים הגיעו מוקדם בבוקר כדי להוריד להעביר משחקים דרך אתר בית הספר

  3. הייתה נגישות לסרטי פורנו, כן תתפלאו יש התעניינות גם בכיתה ה אם כי לא ברור אם הם "מבינים"

  4. חברתית, התחילו לעבור הודעות נעימות ופחות נעימות דרך כלי התקשורת כמו מסנג'ר, אובו, סקייפ

  5. ההפסקות התחילו להיות שיא האקשן, משחקים העברות, הימורים ועוד

כיון שזה דור חכם ומהיר, שהוריהם ומוריהם מתעכבים מעט אחריהם, לקח לנו ההורים זמן לחבר אחד ועוד אחד ולראות את תופעות הלואי.מצד אחד הרגשנו שיש יותר מה להציע ברמה הלימודית בכיתה, מאידך הבנו שהילדים פתחו למידה מקבילה בכיתה של נושאים וכלים שלא היו בכוונת המשורר.

בכל זאת היינו אופטימיים, לא ממש הכרנו את חומרי הלימוד, והמשכנו להתבונן. גילינו שגם אחר הצהריים החיים השתנו לחלוטין, אבל זה לפוסט נפרד.

אז איך היינו מסכמים את השנה ? הדעות חלוקות, חלק מההורים חושבים שהמחשב תרם לסדר וארגון אצל הילדים, חלק חושב שהילדים מקבלים הרבה יותר מאשר למידה מסורתית, חלק חושב שהילדים מאבדים מיומנויות כמו כתיבה ידנית, שתרבות העתק הדבק מצמצמת את מיומנותם לכתוב פסקה אחת שלא בעזרת וורד וכהנה וכהנה.

כנראה שתמיד תהיה יותר מדעה אחת ותמיד יהיו אילו שנוטים מאוד לתרומה ואחרים שמוטרדים מתופעות הלואי אבל כנראה שלא נדע כי נושא הקרינה והאיום כי הילדים חשופים למפגע בריאותי יצר סוג של הקצנה:

אם אי אפשר ללמוד בצורה בטוחה מי צריך את המחשב הזה?

מעניין כיצד תראה השנה הבאה.

יום ראשון, 19 ביולי 2009

האם גם אנחנו עוברים שינוי פארדיגמה ?

אנחנו קבוצת הורים לילדים הלומדים עם מחשבים ניידים ביישוב קטן, מבקשים לשתף בהרהורים שלנו לגבי למידה עם ניידים הנקראת גם ONE TO ONE,למידה 1X1, למידה אחד על אחד.

למידה עם מחשבים ניידים קיימת כבר לא מעט שנים בעולם, ישנם פרוייקטים גדולים ברחבי ארצות הברית באוסטרליה בדרום אמריקה ובאירופה. המפנה הגדול בלמידה עם מחשב נייד משוייך דווקא לעידן האינטרנט, העידן בו המחשב אינו רק כלי אישי אלא מאפשר עבודה שיתופית, הכרות גלובלית וחשיפה לעולם המידע העולמי.

ביישוב הקטן שלנו למידה בעזרת מחשב נייד החלה לפני שלוש שנים, תלמידי ו ז רכשו מחשבים ניידים בשיתוף עם המועצה המקומית, המורים צויידו במחשבים ניידים, הכיתות אובזרו במקרן ולוח הקרנה והתכנית יצאה לדרך.

רוב ההורים(כמונו) התלהבו מאוד מהפוטנציאל הגלום בה, אמצנו באהבה רבה הבענו אמון מלא ורכשנו מחשבים הקשבנו להבטחות הגלומות בתכנית :

•שיתוף הפעולה בין הרשות המקומית, בית-ספר, הורים, פיקוח על ידי גורם מקצועי מלווה.
•שילוב מחשבים ניידים בבתי-הספר לכל תלמיד ולכל מורה – תהליך המשקף מגמה שתלך ותגבר (בעתיד).
•לזמן לתלמידים תהליכי למידה יותר רלוונטיים, יותר עדכניים, יותר קרובים לעולם שלהם ויותר מעניינים; לאפשר למורים ליצור תהליכי הוראה כאלה.

• ליצור מוכנות ומוטיבציה גם בקרב התלמידים וגם בקרב צוותי ההוראה.
•לפתח בכולם ביטחון – שאפשר וכדאי (למרות הפער בין התלמידים למורים ולמרות הנתק בין בית-הספר לבית).


האמנו באמת ובתמים שהשמיים הם הגבול.

שיערנו שהלמידה בבית הספר וההוראה בבית הספר יעברו שינוי תפישה, שההורים יהיו שותפים לתהליך אם ברמת הידיעה בלבד או ברמה עמוקה יותר של שותפות שווה להתלבטויות שבדרך.
ידענו שאנחנו מצטרפים למסע מופלא, שאנחנו יוצאים לדרך חדשה יחד הגורמים החינוכיים המעורבים שגם עבורם הייתה זו התנסות חדשה לגמרי.

כעת 3 שנים אחרי, אנחנו יכולים להעיד על השינויים שאנו רואים כהורים: בבית הספר , בלמידה של ילדינו ובמערכת ההורית שלנו.
גילינו ששילוב מורחב של טכנולוגיה בבית הספר והבחירה הספציפית של הניידים יצרה תגובת שרשרת שחלחלה הרבה מעבר לתוכנית הלימודית בבית הספר.
גילינו שאנו מתלבטים וקשה לנו להחליט האם יש פה יותר מן החיוב או מן השלילה?

האם באמת יש תרומה ללמידה עם מחשב נייד בכל המקצועות שנבחרו?
האם יש מטרות מוגדרות ללמידה ולתכנית כולה?
האם מספיק לשים טכנולוגיה על השולחן כדי ליצור שינוי ?
האם יש מענה אמיתי להתלבטויות תקלות שעלו ועוד יעלו ?
האם המערכת משתנה משנה לשנה, לומדת, או רק טופחת לעצמה על השכם?
האם לנו כהורים יש תפקיד חדש ? לשאול שאלות?
האם יש לנו את הכלים כהורים להתמודד עם תופעות חדשות כמו הילד הולך לצופים עם המחשב הנייד, הילד מבקר חברים עם המחשב הנייד? לילד יש יד שלישית שהיא מחשב נייד...
מה חלקו של משרד החינוך בסיפור ? האם הוא מבקר ? תורם לתהליך ? או רק מגיש פרסי חינוך ?
ועוד רבות השאלות.

מצאנו עצמינו עוברים שינוי מהותי כהורים, וכך נולד הבלוג הזה.

יש לנו הרבה חומר למחשבה, נשתדל לשתף בהרהורינו, בכבוד, בענייניות, ברמה אינטליגנטית, בלי פרטים מיותרים, ומתוך מטרה לקדם את הלמידה המתוקשבת.