החיים כמסך - הרהורים של אבא לתלמיד העולה לכיתה ה'

המכתב כלשונו כפי שכתב האב :

החיים כמסך - עוברים מתקשוב להקשבה

מכובדי בעלי הדעה, לאחר לבטים בחרתי להביע עמדתי באופן מתוקשב שכן התרשמתי שיש מעט מאוד הקשבה בנושא, ולמען האמת אם יש משהו שהייתי רוצה שהבן שלי ילמד זה לא להיות מתוקשב (שכן זה כבר זורם בגנים שלו כחלק מהעולם הדיגיטלי שכבר סובב אותו) אלא ילמד להקשיב, הקשבה פעילה, אמיתית .

כשהקשבתי לו, והוא אינו מודע לדעתי אמר שהוא אינו מעוניין ללמוד עם מחשב בכתה "זה צפוף מידי בכתה" אמר, וכשהוא צפה בשיעור מתוקשב הוא לא הבין את המטרה שכן המורה ביקשה מהתלמידים להיכנס לקמפוס לקרוא את יחידה מספר 6, שני עמודים ולענות על השאלות שמופיעות שם. מה הטעם הוא שאל אותי? יכולנו לעשות זאת בבית! אין לי תשובה בשבילו למישהו יש? כשאמרתי לו שהוא לא בהכרח יהיה חייב ללמוד עם מחשב שיש לו אפשרות בחירה הוא שאל אותי מה יש אפשרות כזו? אין לי תשובה בשבילו, למישהו יש?

עוד אמרתי לו שהעלות לכיתה ללימוד מתוקשב עומדת על כמאה חמישים אלף שקלים בשנה, ואם הוא יכול היה לבחור בכסף הזה שיעורי העשרה שבהם ילמדו גישור, תקשורת בינאישית, ילמדו להקשיב ! הוא אמר שהוא ישמח להמשיך עם המחברות ושוב שאל אם זה בכלל אפשרי? למישהו יש תשובה בשבילו?

האמת היא שהתשובה היחידה שאני יכול לענות לו כרגע שאף אחד לא באמת מקשיב, שהלימוד המתוקשב "מצטלם" יפה בשביל בית הספר והמועצה, הוא מציג אותו כבית ספר ניסויי ומוסיף לו טייטל חדש - מתוקשב ומתקדם ולכן הוא גם משווק את התוכנית באגרסיביות.
אני יכול לומר לו שבדרך לשם אפילו לא הקדישו מחשבה מה יעשו עם ילדים כמוהו שיבחרו לא ללמוד עם מחשב כי זו לא אופציה מבחינתם.
אני יכול לומר לו שאני אנסה לשלוח מייל לכל ההורים ולבקש מהם לשאול את השאלות הללו את עצמם ואת הילדים שלהם ולנהל איתם שיחה כנה, להסביר להם שבבתי ספר אחרים כשרוצים להציע חברות לילדה שיושבת בסוף הכיתה שולחים לה פתק מנייר ולא שולחים הודעה בפייסבוק.
אני יכול לבקש ממנו קצת סליחה על זה שכשהוא ואחיו היו תינוקות ורצינו קצת שקט תקענו אותם מול המסך עם בייבי איינשטיין ואחרי זה מול מסך מחשב בבית או מול ערוץ הילדים ולהגיד שיש להם אפשרות לפצות את הילדים שלהם עכשיו ולדאוג שגם בבית ספר לא יתקעו אותם מול מסך ובכך לצמצם את שעות המסך היומיות שלהם העמוסות גם כך לעייפה, ולעשות משהו אחר עם הכסף שלנו שיאפשר להם לראות ולהתבונן על העולם קצת אחרת ולא באמצעות האינטרנט.

ואולי להבין שהילדים שלנו מגיעים היום לגיל ההתבגרות מוקדם הרבה יותר מפעם בגלל סביבה מתוקשבת מידי!!! ולבחור לתת להם להנות מהילדות שלהם עוד קצת... לא רחוק היום שהם ילכו עם המחשב הנייד שלהם לעבודה ויכנסו למרוץ החיים, למה להתחיל בגיל 11?
אני אשמח במקרה הזה לתת שיעור לבן שלי בבחירות בחיים, בכך שלא תמיד צריך לבחור בדעת הרוב ולפחד להיות שונה, להיות נאמן לאמת שלך ולייצר אלטרנטיבה ראויה, אני כמובן לא רוצה שירגיש דחוי ומכיוון שבמקרה הזה יש לנו אפשרות בחירה אפשר לבקש להגדיר מסגרת אחרת למי שלא רוצה עוד מסך בבית, ולהשמיע קול אמיתי ולא מגמגם.

אז תשאלו את את הילדים שלכם תנו להם אפשרות בחירה ותקשיבו להם, ותקשיבו לעצמכם!
ותענו לעצמכם בכנות אם החלטתם כמוני לרכוש מחשב כי אתם מפחדים שהילד שלכם ירגיש דחוי למרות שאתם מרגישים שזה לא נכון ואפילו מיותר להתחיל כל כך מוקדם להיות צמוד למחשב נייד, ואם אתם מרגישים שזה מוקדם כרגע תגידו באופן שלא משתמע לשתי פנים כי אני הבטחתי לבן שלי שאני לא אתן לו להיות במיעוט והסברתי לו שכרגע אפשרות הבחירה היא רק לכאורה כי אף אחד לא באמת מקשיב!

אז אני לפחות אודה בפניו שאבא שלו לא יודע להילחם בתחנות רוח ושהפכתי להיות תושב פלצן במועצה בורגנית ופלצנית, שבטוחה שהיא יודעת מה יותר טוב לו ממנו או ממני, שהביאה אותי למצב של מלכוד שלא מאפשר לי באמת לבחור, ושאני מקווה שהוא יגדל ויידע לעשות עם זה משהו.
ולהסביר לו שיש הורים שלדעתי משקרים לעצמם כשהם מחפשים דברים טובים בזה ( כי אין שום דבר טוב במחשב צמוד לילד בגיל הזה, ושום דבר שאי אפשר ללמוד כרגע יותר טוב בלעדיו) ושבאמת בתוכם היו מאחלים לילדיהם חוויות ילדות אחרות, פחות ממוחשבות!
אבל אין להם באמת כח וזמן לצאת לרחובות ולהילחם עבור מה שהם מאמינים בו, ושרק נשאר לנו לקוות שהילדים שלנו יגדלו להיות יותר טובים מאיתנו ולהצליח איפה שאנחנו נכשלנו. ואולי עדיין לא נכשלנו ונוכל לגבש רוב בכתה שלא יהיה מוכן לרכוש מחשב וייגש לאביבה ויבין מה באמת החלופה שעומדת לרשותו ואז נוכיח לילדים שלנו ששינוי אפשרי לעשות כשלא מפחדים!!

בריאות ואושר - אסף אפרתי של יהלי

סימנים של קיץ

אחד מהסימנים לבוא הקיץ ביישוב שלנו הוא פתיחת הדיון בנושא רכישת נייד לתלמידים בכיתה ה'.

יש לנו סימן נוסף, איומי התפטרות ו"תחזיקו אותי כי אתם לא יכולים בלעדי" אבל לנושא זה לא נתייחס.

למרות רצונינו לסגור את הבלוג גילינו

1. כי כל שנה הורים מתחבטים בשאלה לקנות או לא לקנות?
2. בכל שנה מאז תחילת הפרויקט מספר ההורים ששואלים שאלות גדל.
3. יש בעיה שנקראת העברת ידע. גוף הורים אינו מאורגן מלוכד או אוגר ידע וכך לקראת תחילת שנה רק ההורים לתלמידים העולים לה דנים בנושא והדיון גווע לאחר מספר חודשים.
4. דווקא אחרי ההחלטה "לקנות או לא לקנות" מתחיל תהליך ארוך שמחייב מעורבות הורים עקב העובדה שהנייד מלווה את התלמיד גם בבית באופן טבעי יש השפעה מתמשכת וצריך לבחון, לשים גבולות ועוד.

אז באופן חגיגי, החלטנו על העברת השרביט לשכבת עולים ל ה' הבאה (תשע"א), בתקווה שדווקא הבלוג הזה ישמש בתהליך העברת ידע ואולי יחסוך חלק מהטעויות של "מתחילים" ...

ואולי ישמש גם מקום לדיון ציבורי מכובד

ואולי אולי ורק אולי ישמש בסיס ל"גישור" בין מערכת החינוך והצרכנים ?

האם יש תפנית באופק?

חשבנו לסגור את הבלוג כי סיימנו להרהר.

אבל...

יו"ר וועד הורים מרכזי בית ספר גנים בקשה מאיתנו לאפשר פנייה אנונימית דרך הבלוג, ואולי הבשורה בדרך אולי ההרהורים יהפכו לחלק משינויים ? מי יודע.

וזו לשון הפנייה:

שלום לכולם,

שמי פזית זיידמן יו"ר וועד ההורים של בית ספר "גנים".

במסגרת מאמץ מתמשך מצד כל הגורמים לשפר את הלמידה מתוקשבת בגני תקווה ואת הדיאלוג עם ההורים החלטתי השנה להזמין הורים מבי"ס "גנים" המעוניינים להשמיע מניסיונם בפרויקט, לשאול שאלות, להעלות חששות לקראת משך הפרויקט ולתת הצעות לשיפור ושידרוג.

התהליך ינוהל בצורה הבאה:

שלב א' מפגש הורים בו יועלו כל הרעיונות, הערות, השאלות, אתגרים ויתועדו.

שלב ב' יבוצע ניתוח וההערות יקובצו לפי נושאים ולפי עדיפויות ויישלחו לכל ההורים.

שלב ג' ייתקיים מפגש עבודה עם הצוות החינוכי, נציג הורים ונציגי המועצה על מנת לתת מענה לכל נושא.

שלב ד' יוצגו הפתרונות להורים בתקווה כי לא יישאר נושא ללא מענה.

כדי להקל על הפנייה ולא לחייב פנייה שמית אפשר לפנות אלי במייל ganim1to1@gmail.com

או להגיב אנונימית לפוסט הנוכחי.

המועד שנקבע לדיון הראשוני הוא יום ראשון, ה 7.02.10, בשעה 20:30 באולם הספורט בבי"ס "גנים". נא אשרו השתתפות כדי שנדע להיערך בהתאם.

בברכה פזית זיידמן

מוזמנים להגיב בבקשה.

ככה יעשה לאיש אשר ירגיז את ***** ****ש

את פרטי הדיון כפי שכתבנו אפשר לקרוא בפרוטוקולי הכנסת.

צארלס סילברמן אמר:

"הגיעה העת שמחנכים יבינו שאיך שהם מלמדים ומתנהגים עשוי להיות חשוב ממה שהם מלמדים"

השבוע פורסם מייל לכל הורי אחד מבתי הספר המתאר את זוית הראייה של מנהלת בית הספר וגינוי להורים "המתנגדים לקדמה" לטענתה. לא נפרסם כאן את המייל, אנחנו משתדלים לשמור על לשון נקייה ואובייקטיבית.

אבל זו התגובה:

הדיון בנושא הניידים עבר כבר מזמן מפסים עיניניים לפסים אישיים. הפדגוגיה החינוך והתקשוב נזנחו ברגע בו המייל הפך לבמה של אדם אחד (כי אין REPLY ALL) המנגח את ההורים שאינם מתחנפים אלא מעיזים להביע דעה, מצוקה ובקשה שאינה תואמת את רצון המפלגה.

לא מוחמצת שום הזדמנות לצאת כנגד ההורים "המורדים" לכנות אותם מתנגדי הקדמה, בוגדים, לא הגונים ולא דוברי אמת. מה השלב הבא? לנדות הילדים ? להסיתם נגד ההורים ?

שאלות למחשבה:

1. מהי קידמה? - תלמיד עם נייד בכל זמן ובכל מקום ? האם הקידמה מושגת בקניית ניידים או יש גם משמעות לרכישת חומרי הוראה, לשימוש מושכל בניידים ולהפניית משאבים למקומות שאינם רק ציוד ציוד ציוד.

2. איך מכבדים הורים? - דוחים את בקשתם לשינוי? מפנים למשרד החינוך? צועקים עליהם מי אתם?

3. איך מחייאים את המאה ה 19 בעזרת כלים של המאה 21 ? - כותבים 100 פעם אני מקשיב, אני פתוח לדיאלוג, אני מחויב . ואם כותבים זאת הרבה פעמים במייל בבלוג במכתבים זה הופך למציאות...

4. מה זה חוסר יושר? - להביע את דעתך לגבי דעה כנגד המפלגה? לא לבקש שינויים כי הכל מושלם?

5. ומה ייעשה לאיש אשר ירגיז את ________ ?

6. מה זה קונסנזוס ? הסכמה של הורים מפוחדים? הסכמה של משרד החינוך "שנותן חסות" כי זה כל מה שהוא יכול לתת ?

האם בית הספר משבש את יחסי הקהילה, האם הוא משבש את היחסים של ההורים עם הילדים ?האם זה מה שאנחנו כהורים רוצים ? שיישוב מקסים ופורח יהפוך לשדה קרב מילולי? והכל בשם הקידמה, החינוך, השויוויון והקידום של ?

תתעוררו הורים . תושבים ? - זה של כולנו, כולנו בחרנו לגור כאן כי נאה המקום בעינינו, כולנו תושבי גאים של המקום, יש לנו הערכה גדולה למי שהביא המקום עד הלום.

הגיע הזמן להתעשת ולא לתת למכתבים להתפרצויות ולאווירת נגד לשסע את הקהילה, אין מקום למכתב מתלהם וחוצה כל גבול חינוכי, ומוסרי

אם זה מחיר הקידמה בואו נשאר "לא מתקדמים" אבל נשמור על האיפון, המחשב בבית, הבלקברי, הנטבוק...

ואם הפוסט הזה משקף את דעתכם- תגיבו במילה אחת אמת, ואם לא השמיעו דעתכם.

אנא השתמשו באנונימי כדי לא להופיע במיילים מתלהמים.

פגישה בוועדת החינוך של הכנסת

ב 19 לינואר 2010 התקיימה פגישה בוועדת החינוך של הכנסת בנושא פרויקט המחשבים היישובי.

וזה מה שסיפרו לנו בגוף ראשון:

זה היה ארוע חגיגי ומכבד, את הדיון ניהל בטעם רב ח"כ אלכס מילר סגן יו"ר הכנסת והחל מנובמבר 2009 יו"ר וועדת חינוך של הכנסת ה 18. זו הפעם הראשונה שפגשנו בו והתרשמנו מהחדות, מהענייניות ומהשאלות הנבונות.

בפגישה השתתפו נציגי משרד החינוך, נציגי המועצה, מנהלות בית הספר, מט"ח, מובילת המחקר, יו"ר וועד הורים ארצי, יו"ר וועד תלמידים ארצי, נציגת ארגון המורים ואולי שכחנו מישהו.

רוב הדיון נסוב סביב התחושה שההורים "מתנגדים" "דוחים" את הטכנולוגיה, מפריעים לנהל פרויקט שמכין את הילדים למאה ה 21.

משום מה קשה להתנתק מהנוסחה: מי שלא קונה הוא מתנגד... בפועל יש סיבות רבות למי שלא קונה.

היה רוב גדול לקואליצית המועצה, מנהלות בית הספר ומשרד החינוך, מבחינתם הפרויקט נפלא, הוא לא ניסוי כי הם כבר יודעים הכללללל. ראו התייחסות ל למה התמונה אינה שלימה - http://parents1to1.blogspot.com/2010/01/blog-post.html

קשה היה להסביר שפרויקט התקשוב כולל עוד חלקים חוץ מהנייד לתלמידים וכי עיקר התסכול של ההורים הוא על נייד לתלמידים ועל ניהול הפרויקט בפועל. הפרויקט מוצלח בעיני רוב ההורים, יש מקום לשיפור ועיקר המחלוקת היא הנייד לתלמידים תרומתו לא ברורה ? והחסרונות המתלווים לא מטופלים.

השאלות שנשאלו:

1. האם זה ניסוי ? פרויקט ? תכנית ?

2. מי אחראי ל 1 ?

3. איך התבצעה הרכישה ? (שעל פניה לפי דעת היועצת המשפטית שנכחה בוועדה אינה חוקית )

4. איך מתבצעת אפליה בין תלמידים באותה שכבה ( ח"כ אדרי)

היועצת המשפטית של וועדת החינוך טענה כי זה מהלך לא חוקי לגבות כסף מההורים גם אם זה מוגדר כתשלומי רשות כיון שגם לתשלומי רשות יש מגבלה. עוד טענה היועצת שיש חובה לידע את ההורים שאינם חייבים לשלם.

המנהלות ומשרד החינוך טענו שהם לא מעורבים בגבייה וכי הגבייה נעשית בהסכמה מליאה.

זה לא שכנע את היועצת המשפטית והיא מתכוונת לבדוק זאת ישירות עם משרד החינוך שמוביל מהלך לא חוקי.

די שכחו בדיון את נושא החינוך, לא היה פשוט לקבל תשובות מנומסות, המובילים של החינוך למאה ה21 התקשו מעט לשלוט בפרץ הרגשות.(שח"כ טיפל בה יפה מאוד). חבל שהישיבה לא צולמה כי אז ניתן היה לראות את ה"פרצופים" וההערות הבוטות של חלק מהנוכחים. כשיגיע פרוטוקול הישיבה הוא יפורסם כאן.

אנחנו מקווים שהוועדה תעזור בשינוי המתכונת ובנתיים לא נותר לנו אלא לסמוך על אשר עידן שאומר ""התלמידים כבר חוו את מהפכת המידע. הם כבר שם. הם פעילים ושוחים. אלו המורים ומערכת החינוך הרשמית, המדשדשת עדיין בפדגוגיה של המאות הקודמות".

אז מה למדנו:

שיש לנו כנסת מאוד יפה, שבישראל ביתינו יש נציגים נבונים מאוד.

ושאלה למחשבה: אז איך יהיה פעם שלום ? אם בתוך עמינו אנו כה מפולגים.

פרופסור גבריאל סלומון - חתן פרס ישראל לחקר החינוך

פרופסור סלומון נחשב לאחד מאנשי החינוך המובילים בגישור שבין התיאוריה למעשה. הוא מנסה ללא הרף לגשר בין תפיסותיו התיאורטיות ובין הניסיון שרכש ממחקריו הרבים והפרויקטים המעשיים שביזמתו. גישתו מאפשרת שילוב מאוזן בין טכנולוגיה לפדגוגיה ועיצוב של סביבות לימוד חדשות שבהן התיאוריות מיושמות הלכה למעשה. פרופ' סלומון קשוב גם לצורכי מדינת ישראל ופועל כל העת לקידום מערכת החינוך בישראל. (ציטוט נימוקי השופטים לקבלת פרס ישראל)

פרופסור סלומון ידוע בדעותיו השנונות ובקו מיוחד שהוא מוביל לפיו הכנסת טכנולוגיה ללא פדגוגיה מתאימה אינה משרתת את המטרה שלשמה הוכנסה הטכנולוגיה. פרופסור סלומון בעד הכנסת טכנולוגיה למערכת החינוך אבל לא בצורה עוורת, אלא בצורה מושכלת, הוא קורא לשימוש בטכנולוגיה במקומות בהם הטכנולוגיה תורמת לחקר , לעבודת צוות לאיסוף מידע ועיבודו.

פרופסור סלומון נחשב לחוקר אמיץ שאינו מהסס לטעון שהמלך עירום (כשהמלך אכן מסתובב עירום...).

שמענו שלוועדת החינוך ביישוב היה הכבוד להיפגש עם פרופסור סלומון (לפני כשנה) ולהזמין אותו לשיח יישובי, הוועדה ביקשה ממנו לתרום מניסיונו המכובד לפרויקט הניידים שביישוב.

הביקור לא יצא לפועל מסיבות שלא נרצה לפרט כאן בבלוג אולם נוכל לומר כי אינן תלויות כלל בפרופסור סלומון.

כעת לאחר פירסום ראיון עם הפרופסור ב"הארץ"

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141239.html

הגיבה אחת המנהלות:

בתגובה לכתבה: פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך: המחשב לא תורם ללמידה
	שם השולח:	אביבה בלאיש
	עיר:	פתח תקוה
	כתובת דוא"ל:	avi_va@bezeqint.net
	כותרת התגובה:	מנהלת בי"ס מתוקשב מסכימה עם כל מילה
	כמנהלת בי"ס, המוביל מהפכה חינוכית ומלמד בעזרת מחשב נייד לכל תלמיד אני מסכימה עם כל מילה שאומר פרופ` סלומון. ללא שינויי משמעותי בתפקידו המסורתי של המורה אין יתרון לטכנולוגיה ולמחשבים. חייבים להשקיע במורים ולטפח אותם כאנשים חושבים, שיחוללו שינוי משמעותי באיכות ההוראה, כל זמן שמטרות החינוך, מטרות ביה"ס ומטרות ההוראה הן עדיין שינון חומר לימודי המחשב לא מקדם ואולי מפריע. הוראה מתוקשבת מקדמת את הלומד כשהלמידה והמחשב אישים, מאפשרים ומנוצלים לחקר, לעבודת צוות, לאיסוף מידע, להצלבת מידע, לעיבודו וליישומו, למעשה המטרה היא עיסוק בידע, זו הפדגוגיה המודרנית אליה צריך לשאוף בניגוד לפדגוגיה הקודמת. השימוש במחשב האישי יבוא רק במקומות בו הוא יכול לתרום לקידום החשיבה, וההבניה של ידע חדש. יחד עם זאת צר לי שבתהליך המתפתח בבית ספרי ביקשתי את עצתו ועזרתו של פרופ` סלומון אך הוא ראה בי מטרידה, אם כך אני שואלת הכיצד נפרוץ אם הוא ואנשי האקדמיה שכמותו לא יתחברו לאיים של הצלחה בשדה וימנפו אותם.

ואנו שואלות:

האם האקדמיה נועדה "למנף" איים של הצלחה ? ואיזו הצלחה בדיוק ?

האם "המהפכה החינוכית והמחשב הנייד" הם במחיר של וויתור על ערכים וחוסר כבוד לאנשי חינוך שקוראים לתקשוב מושכל ?

למה התמונה אינה שלימה?

למה אנו רואות תמונה שונה מהתמונה שמורי בית הספר , משרד החינוך, המועצה וחוקרת מובילה מאוניברסיטת בר אילן רואים?

ואולי אנחנו טועות ?

למה יש 2 תמונות שונות:

תמונה א (אותה רואים הפדגוגים, המועצה, משרד החינוך, חוקרת מאוניברסיטת בר אילן)

על פי תמונה זו המצב נהדר, הפרויקט רץ כבר 4 שנים, הורים מורדים "הובסו", יש הישגים (לדעת המורות) הכתיבה יפה (בוורד) יש שקט בכיתה כי תמיד יש במה לשחק, הכל נראה כמו כיתת העתיד וכל המבקרים מתפעלים, המנהלת יכולה לשלוח מיילים אבל אי אפשר לעשות reply all, ומי שמוכן לשמוע על דור העתיד מוזמן לשמוע.

המחקר "כביכול" ממשיך אבל לא ידוע מה הוא חוקר , המורות הן שמדווחות למובילת המחקר, וגם מדריכות התקשוב של משרד החינוך. המחקר המנחה לא דורש הנחייה כי אם כולם בדעה אחת שהכל נפלא מה יש להנחות. הישגים מחקריים אולי יש אבל הם לא מדווחים ויש סימנים אותם אלה שהיו בשנה הראשונה סימנים לפוטנציאל, הילדים מתמצאים בתוכנות אופיס (או ואבוי אם לא ...מוגשות עבודות מודפסות... יש שקט בכיתה...)

תמונה ב (אותה רואים הורים ותלמידים)

על פי תמונה זו התלמידים מפסיקים לכתוב בכיתה ה, רוב העבודות מוגשות בקובץ וורד, אין חומרי הוראה בשפע אלא כמה קבצי משימות שבעיקר מפנות לספרים לעמודים מסוימים ולחוברות. הנושא העיקרי שפותח הוא נושא המנהיגות וזה פותח כבר בשנה ראשונה ולא התפתח מאז. אין חומרי הוראה של ממש רק בעיקר דפי שאלות ממוחזרים מהאינטרנט, אין יתרון לשימוש במחשב בעיקר חסרונות. סוחבים מחשב יום יום, אי אפשר לדעת אם יש קרינה או לא כי מודד מטעם ההורים לא מורשה למדוד . מורות מחליפות שמחות מאוד שיש מחשב בכיתה. הילדים מדווחים על התקדמות משמעותית ב COUNTER STRIK. ויש מבקרים כל שבוע בבית הספר שבאים לראות כיתה ממוחשבת ושומעים את דעת המנהלת והצוות ומתרשמים עמוקות מכך שיש מחשב נייד לכל אחד.

אז למה התמונות כל כך שונות?

2 סיבות קטנטנות:

1. מידע ועובדות של תמונה א מבוססות על מקור אחד בלבד: תמונה א מבוססת על מידע מהצוות החינוכי בלבד, הוא מדווח למנהלת ולחוקרת מבר אילן, הוא מדווח למשרד החינוך ולמועצה והכל נראה נפלא. תמונה א אינה בודקת את התלמידים, השאלונים שמועברים להם מידי שנה שואלים על חוות דעתם החיובית, האם זה עוזר. לא שואלים מה מפריע, לא שואלים מה הם חושבים באמת. ומימלא אין בדיוק מי שמנתח ומדווח. וגם כשידווח אל דאגה רק חיובי.

משרד החינוך שלח לקבוצת הורים מכתב המתאר את התוכנית, מי לדעתכם כתב את המכתב ? המפקחות ממשרד החינוך שמוזנות מהצוות החינוכי.

• לפי המכתב יש וועדת תקשוב יישובית, מעולם לא הייתה כזו
• לפי המכתב אין חובה לקנות מחשב, ואיך קוראים למכבש הלחצים על ההורים מצד המנהלות והמועצה והטקסים שעושים לילדים שלא קונים?
• לפי המכתב הנושא הנחקר הוא מחשב נייד מול נייח, זה לא נושא המחקר ויש מחקרים בודדים על כך בעולם כי האמצעי לא ממש מעניין.
• לפי המכתב נושא הקרינה טופל והמשרד ינחה את המועצה...הנושא אולי טופל אבל אין בדיקה אובייקטיבית לכך , המודד שהובא לא מקובל על ההורים. בכיתה אחת בבית הספר יש תלמידים שלומדים רק על סוללות בכיתה זו אין קרינה אלקטרומגנטית. בכיתות האחרות זה נתון לשיקול דעת המורה שממלא חושב שאין קרינה

2. אינטרסים (קונספירציה) : תמונה א מבוססת על אינטרסים משותפים לכל הגורמים, המועצה רוצה להציג תמונת הצלחה אחרת למה לבזבז את כספי התושבים. ההודעות באתר המועצה על הפרויט מראות רק מחקרים שהם בעד מחשב נייד. גם אותם מתרגמים רק באופן חיובי ולא נאמן למקור (ראה מחקר בנושא NECC ). בית הספר רוצה להציג תמונת הצלחה אחרת הורים יתלוננו ומשרד החינוך יתערב, משרד החינוך רוצה להציג מודל מצליח של הוראה מתוקשבת הוא סופר 5 שנים ויודיע בקול רמה על הצלחה כבירה. אוניברסיטת בר אילן רוצה להראות תוצאות של מחקר מצליח את מי מעניין מחקר על פרויקט שנכשל. אפילו גף ניסויים שותף לקונספירציה הזו- תשאלו את הגף הזה כמה בתי ספר נכשלו בניסוי ?

בקיצור זה פרויקט שנועד רק להצליח אין בו מקום לכשלון או ללמידה מכשלים.

אבל אל תרגישו לא בסדר אם אתם רואים את תמונה ב. גם הורים שראו תמונה א בשנה ראשונה ושניה מתחילים להתפכח. תשאלו את הורי החטיבה שלילדים יש קשיים בכתיבה, שהמחשב מתפרק...

התמונה יכולה להיות שלימה רק אם כל הגורמים המעורבים יהיו בה. רק ניהול שמתייחס לכל הגורמים ולא כופה דעת ולא מתייחס לכולם כאל צרכנים של מונופול יצליח באמת.

מה אתם חושבים?