יום שישי, 3 בספטמבר 2010
יום שבת, 31 ביולי 2010
מתקדמים ?
איכשהו, הרבה טיעונים נשמעים מאוד אישיים ומאוד לא קשורים...
למשל וועד הורים יישובי? - אין דבר כזה, וגם אם יש וועד הורים בית ספרי( שיש לו אג'נדה) ממתי הוא הסמכות להחלטה בנושא דמוקרטי לחלוטין כמו תשלומים מרצון (על פי סעיף זה מבקשים תשלום הורים). גם אם הורה לא משלם , וזו זכותו המליאה, זכותו לקבל את השירות ללא תשלום כך כתוב בתקנון משרד החינוך (להזכירכם מרצון...).
למשל דמוקרטיה- ממתי חינוך חינם הוא דמוקרטיה ? נהפוך הוא אם אינך רושם לחינוך חינם אתה "נשפט".
אם הורים לא מתערבים בחינוך למתימטיקה ולמקצועות אחרים האם זו הצדקה לא להתערב בנושא תקשוב? במיוחד לאור העובדה שהם נדרשים לשלם עבור החינוך הזה ...
בנושא אישי, יש תגובות "מחנכות" קוראות לדמוקרטיה, לפתיחות, להפסיק את ההשמצות ( בשאר העולם קוראים לזה ביקורת או דעה ) ובאותו משפט הן משמיצות שופטות וחורצות את דינם של אלה שמואשמים בהשמצה...
תחסכו מאיתנו את ההיבט האישי, דברו לעניין כמו שהייתם רוצים לשמוע את ילדיכם מדברים לגופו של עניין.
אם יש משהו שלמדנו במשך השנתיים הללו הוא שהפוסל במומו פוסל.
בלי דיאלוג אמיתי אין שלום,
תבדקו אם אתם משיבים בדיאלוג או מונולוג.
חייה ותן לחיות, תן לחשוב אחרת גם אם יש ביקורת.
יום שלישי, 27 ביולי 2010
יום ראשון, 11 ביולי 2010
האם אפשר לשפר את המצב הקיים ?
יום שלישי, 6 ביולי 2010
חם חם
הדיון בנושא הניידים ממשיך להתנהל...
מה שמעניין הוא שאחרי 4 שנים פלח המתנגדים הבולט הוא הורים שהתנסו בתוכנית וקשה לטעון כנגדם שהם יוצאים "כנגד" הבלתי נודע. הם פשוט יודעים.
תקראו את התגובה האחרונה למכתבו של אסף אפרתי.
זו דוגמא לכך שיש זרם בולט שיודע הכל, שברור לו שיש דרך אחת והיא שלו.
את הזרם הזה הבלוג הזה לא מייצג כי אנחנו עוד לא יודעות הכל, אנחנו עדיין מהרהרות ועוקבות, אנחנו מבינות שיש מגוון דעות.
הרהורים הם הרהורים ... גם אם הם של הורים ...
יום ראשון, 27 ביוני 2010
הרהורים של הורים לתלמיד כיתה ט' - 4 שנים בתוכנית
שלום לכולם ,
אנו הורים לילד המסיים בימים אלה בהצטיינות לימודית וחברתית את לימודיו בחטיבת הביניים "הראשונים" . ילד ללא קשיים שלמרות עובדה זו אנו חושבים שנגרם לו ולחבריו נזק בלתי הפיך בתחומים שונים , ומתנגדים באופן נחרץ לפרוייקט המיחשוב . כידוע לכם , זהו המחזור הראשון בו החלה תוכנית הלימודים באמצעות מחשבים ניידים מכיתה ו' ועד לסוף הלימודים בחטיבה . מכיון שכך , ילדינו הפכו למחזור ניסויי שאת חלק מתוצאות הניסוי הראוותני ניתן לראות בתווך המיידי וחלק , קרוב לוודאי שנוכל לראות בתווך של מספר שנים .
ברצוננו לשתף אתכם ולהעביר לכם מעט מחויתנו ונסיוננו האמיתיים ולא כאלה הניזונים משמועות . ברצוננו להדגיש , כי דעותינו תואמות ועומדות בהלימה רבה עם דעותיהם של רבים מהורי התלמידים האחרים (בדומה לתלמידים עצמם) המסיימים בימים אלה עם בננו הבכור את החטיבה .
ההיבט הבריאותי - העקרוני והחשוב מבין ההיבטים , לא מטופל כראוי ולפי בקשת ההורים . לא ניתנה להורים אפשרות להביא בודק קרינה מטעמם ועוצמות הקרינה שנתקבלו הן לפי בודק של המועצה שקבע שמדובר בעוצמות קרינה לפי התקן (למרות שמדובר בעוצמות קרינה שלפי התקנים האחרים בעולם נחשבות כגבוהות) . למרות שקיימת אפשרות להפחית את הקרינה והחשיפה אליה לא נעשה די - ככל הנראה משיקולים תקציביים .
את השלכותיה העתידיות של הקרינה מיותר להעלות בפניכם אבל את השלכותיה המיידיות כן נעלה על הכתב - כאבי ראש בלתי פוסקים של הילדים , גירויים בעיניים , מצמוצים וכיו"ב .
היבט בריאותי נוסף שלא נותנים עליו מספיק את הדעת הוא ההיבט האורטופדי - המחשב אינו מחליף את ספרי הלימוד של הילדים אלא נוסף עליהם. לכן , ילדינו נאלצים להיסחב כל יום עם ילקוט שמשקלו גדול וגם עם המחשב הנישא שגם לו משקל לא מבוטל .
נוסיף לדברים אלה את חוסר הפעילות הגופנית המלווה את הישיבה הממושכת מול מסך המחשב גם בשעות הלימודים , גם בשעות אחה"צ ולעיתים גם בהפסקות (מסיפורי הילדים ניתן ללמוד שלא תמיד הכיתות ננעלות בהפסקות ופעמים רבות הילדים נשארים מחוברים למחשב גם בהפסקות במקום לחלץ איברים ולהתאוורר) . לא נפרט על ליקויי היציבה ותנוחת הגוף בזמן הישיבה מול מסך המחשב .
ההיבט החברתי - הועלתה הדעה כי המחשב מפתח את הכישורים החברתיים וחושף את הילדים להתקשרויות חברתיות . הרשו לנו להעלות בפניכם את הדעה הנגדית והרווחת יותר שהמחשבים גרמו לילדים להיסגר בבתיהם ולדבר פחות בצורה ישירה עם חברים , פגעו רבות בכישורים החברתיים ובמיומנויות התקשורת החברתית של הילדים בגיל משמעותי וקריטי כל כך להתפתחותם הרגשית והחברתית . מדוע להם להתאמץ וללכת לחבריהם למפגש תקשורתי ישיר אם ניתנת להם האפשרות לשבת על הכסא , לשוחח ולהיפגש ברשת בכל זמן שיעלו על דעתם = בזמן השיעור , בהפסקות , בבית ?
ההיבט הלימודי - לא פעם נחשפנו להיפותיזה המנסה בדרך ערמומית ולא אמינה לשכנע אותנו ,ההורים , כי אם ילדינו לא ילמדו בדרך של הלמידה התוקשבת אז למעשה הם לומדים כפי שלמדו במילניום הקודם ואנחנו , ההורים , לא מאפשרים לילדינו ללמוד בדרך ששנות האלפיים יכולות
להציע להם ללמוד , להתפתח ולהתקדם . ברצוננו להפריך היפותיזה זו ולומר כי ילדינו לא זקוקים למחשבים הניידים כדי להיחשף למיטב הטכנולוגיה . בכל מקרה חלק ניכר ממשימותיהם הלימודיות מועלות ברשת ובחלקם הגדול על הילדים לעבוד מול המחשב ולגלות מיומנויות וכישורים לעבודה מול המחשב .
ההיבט התקציבי - מדובר בתקציבי עתק הניתנים ע"י המועצה , משרד החינוך ואנו ההורים . תקציבים המופנים לא רק לרכישת המחשבים הנישאים אלא גם לתחזוקתם השותפת ולתחזוקה של כל הציוד הנלווה אליהם . האם לא ראוי וכדאי להפנות חלק מתקציבים אלה ליוזמות אחרות נוספות ומעשירות בתחום החינוך ? ומדוע אנו ההורים צריכים לממן מיזם יקר זה ?
דברים אלה שהעלנו הם רק מעט מן הדברים המועלים בפיהם של הורים שלהם ניסיון עם הפרוייקט המדובר .
הדעות הללו הן דעות הרווחות הן בקרב הורי ילדי רביבים והן בקרב הורי ילדי גנים .
לפני מספר חודשים התקיים דיון בוועדת הכנסת . לצערנו , לא שמרנו את הפרוטוקול המלא של הוועדה אבל אנו מצרפים פרסום מהעיתון המתמצת בצורה עניינית את עיקרי הדברים שהועלו . לעיונכם .
אנו חושבים שהבעיה היא שאנו נוטים "להתקפל" פעמים רבות לנוכח לחץ חברתי המופעל עלינו כמו "הילד שלך יהיה במיעוט..." , "הוא ילמד בכיתה נפרדת..." וכיו"ב . אנו נוטים לנהוג כך כדי שלא לפגוע בילד הפרטי שלנו וכתוצאה מכך אנו מוותרים על דברים עקרוניים ומהותיים לחינוך והתפתחות ילדינו . אנו חושבים שמדובר בקבוצת הורים גדולה המתנגדת לפרוייקט ומהווה את הרוב המכריע של ההורים בבית ספר **** בפרט ובבתי הספר האחרים בישוב בכלל ולכן יש להתעקש על הדרישה לדבר הנכון והטוב ביותר עבור ילדינו ללא כניעה לגחמות וללחצים מגורם כזה או אחר .
בברכה ,
מיכל ואשר עצמוני