מתקדמים ?

מקריאת התגובות לחלק מהפוסטים, לא ברור אם מתקדמים בדיאלוג קדימה או אחורה ?


איכשהו, הרבה טיעונים נשמעים מאוד אישיים ומאוד לא קשורים...
למשל וועד הורים יישובי? - אין דבר כזה, וגם אם יש וועד הורים בית ספרי( שיש לו אג'נדה) ממתי הוא הסמכות להחלטה בנושא דמוקרטי לחלוטין כמו תשלומים מרצון (על פי סעיף זה מבקשים תשלום הורים). גם אם הורה לא משלם , וזו זכותו המליאה, זכותו לקבל את השירות ללא תשלום כך כתוב בתקנון משרד החינוך (להזכירכם מרצון...).
למשל דמוקרטיה- ממתי חינוך חינם הוא דמוקרטיה ? נהפוך הוא אם אינך רושם לחינוך חינם אתה "נשפט".
אם הורים לא מתערבים בחינוך למתימטיקה ולמקצועות אחרים האם זו הצדקה לא להתערב בנושא תקשוב? במיוחד לאור העובדה שהם נדרשים לשלם עבור החינוך הזה ...

בנושא אישי, יש תגובות "מחנכות" קוראות לדמוקרטיה, לפתיחות, להפסיק את ההשמצות ( בשאר העולם קוראים לזה ביקורת או דעה ) ובאותו משפט הן משמיצות שופטות וחורצות את דינם של אלה שמואשמים בהשמצה...
תחסכו מאיתנו את ההיבט האישי, דברו לעניין כמו שהייתם רוצים לשמוע את ילדיכם מדברים לגופו של עניין.

אם יש משהו שלמדנו במשך השנתיים הללו הוא שהפוסל במומו פוסל.
בלי דיאלוג אמיתי אין שלום,
תבדקו אם אתם משיבים בדיאלוג או מונולוג.

חייה ותן לחיות, תן לחשוב אחרת גם אם יש ביקורת.

אופס...

ראיון עם הורה וראש המועצה בגלי צה"ל בתוכנית יהיה בסדר

החל מדקה 32

http://213.8.193.29/msnvideo/glz/beseder27-7-10.wma

יהיה בסדר ?

האם אפשר לשפר את המצב הקיים ?

כיום אחרי 4 שנים בתוכנית יש משקעים לכל השותפים. יחד עם זאת לכל השותפים יש כוונות טובות גם אם לעיתים קשה כבר לראותן.

הפוסט הזה לא יציע פתרונות אלא ישאל את השאלות ויבקש ל"הקשיב" להצעות.

ראשית אנו מבקשות שהכתיבה תהיה מכובדת, ממוקדת וקצרה.

המטרה היא שכל אחד יביע עמדה ויתרום לשיפור. אנחנו לא מעונינות לשמוע על כל הכעסים ועל המשקעים מהעבר אנחנו רוצות לשמוע מה אפשר לעשות.

לא רוצות לשמוע על מצב רגשי של זה או אחרי, לא רוצות שיפוט, לא רוצות התבכיינות "שאני עושה הכל אבל ..." רוצות כתיבה נקייה מרגשות.

המצב נתון: יש אי אמון מצד כל הצדדים: הורים מורים, מנהלות, מועצה ותלמידים.

כרגע לא נתייחס לגורמים מתווכים כמו גוף מחקרי, ספקי תוכן וספקי חומרה להם יש אינטרסים אחרים.

השאלות:

1. האם ניתן לבנות תהליך בונה אמון בין הצדדים? (האם אתם מוכנים לוותר על המשקעים ולא להשתמש בהם)

2. האם אתם מוכנים להתייחס לכל הגורמים כשווים בתהליך מבלי לתת לאחד הגורמים יתרון ווטו?

3. מה הם הכללים שאתם מציעים לשיתוף פעולה?

4. מה הם הצעדים הראשונים שיש לבחון כדי להצליח? (רכישה, קרינה, בחירה, מדידה, מעקב שוטף,...)

תזכרו, זה טנגו, לאף צד אין פתרון "בית ספר" זו יצירה של כולנו וזו ההזדמנות של כולנו, אנחנו רוצים לגור כאן ולהמשיך להנות מאיכות חיים.

כתבו בקצור.

חם חם

מתחיל להיות חם.
הדיון בנושא הניידים ממשיך להתנהל...
מה שמעניין הוא שאחרי 4 שנים פלח המתנגדים הבולט הוא הורים שהתנסו בתוכנית וקשה לטעון כנגדם שהם יוצאים "כנגד" הבלתי נודע. הם פשוט יודעים.

תקראו את התגובה האחרונה למכתבו של אסף אפרתי.
זו דוגמא לכך שיש זרם בולט שיודע הכל, שברור לו שיש דרך אחת והיא שלו.

את הזרם הזה הבלוג הזה לא מייצג כי אנחנו עוד לא יודעות הכל, אנחנו עדיין מהרהרות ועוקבות, אנחנו מבינות שיש מגוון דעות.
הרהורים הם הרהורים ... גם אם הם של הורים ...