יום שישי, 3 בספטמבר 2010
יום שבת, 31 ביולי 2010
מתקדמים ?
איכשהו, הרבה טיעונים נשמעים מאוד אישיים ומאוד לא קשורים...
למשל וועד הורים יישובי? - אין דבר כזה, וגם אם יש וועד הורים בית ספרי( שיש לו אג'נדה) ממתי הוא הסמכות להחלטה בנושא דמוקרטי לחלוטין כמו תשלומים מרצון (על פי סעיף זה מבקשים תשלום הורים). גם אם הורה לא משלם , וזו זכותו המליאה, זכותו לקבל את השירות ללא תשלום כך כתוב בתקנון משרד החינוך (להזכירכם מרצון...).
למשל דמוקרטיה- ממתי חינוך חינם הוא דמוקרטיה ? נהפוך הוא אם אינך רושם לחינוך חינם אתה "נשפט".
אם הורים לא מתערבים בחינוך למתימטיקה ולמקצועות אחרים האם זו הצדקה לא להתערב בנושא תקשוב? במיוחד לאור העובדה שהם נדרשים לשלם עבור החינוך הזה ...
בנושא אישי, יש תגובות "מחנכות" קוראות לדמוקרטיה, לפתיחות, להפסיק את ההשמצות ( בשאר העולם קוראים לזה ביקורת או דעה ) ובאותו משפט הן משמיצות שופטות וחורצות את דינם של אלה שמואשמים בהשמצה...
תחסכו מאיתנו את ההיבט האישי, דברו לעניין כמו שהייתם רוצים לשמוע את ילדיכם מדברים לגופו של עניין.
אם יש משהו שלמדנו במשך השנתיים הללו הוא שהפוסל במומו פוסל.
בלי דיאלוג אמיתי אין שלום,
תבדקו אם אתם משיבים בדיאלוג או מונולוג.
חייה ותן לחיות, תן לחשוב אחרת גם אם יש ביקורת.
יום שלישי, 27 ביולי 2010
יום ראשון, 11 ביולי 2010
האם אפשר לשפר את המצב הקיים ?
יום שלישי, 6 ביולי 2010
חם חם
הדיון בנושא הניידים ממשיך להתנהל...
מה שמעניין הוא שאחרי 4 שנים פלח המתנגדים הבולט הוא הורים שהתנסו בתוכנית וקשה לטעון כנגדם שהם יוצאים "כנגד" הבלתי נודע. הם פשוט יודעים.
תקראו את התגובה האחרונה למכתבו של אסף אפרתי.
זו דוגמא לכך שיש זרם בולט שיודע הכל, שברור לו שיש דרך אחת והיא שלו.
את הזרם הזה הבלוג הזה לא מייצג כי אנחנו עוד לא יודעות הכל, אנחנו עדיין מהרהרות ועוקבות, אנחנו מבינות שיש מגוון דעות.
הרהורים הם הרהורים ... גם אם הם של הורים ...
יום ראשון, 27 ביוני 2010
הרהורים של הורים לתלמיד כיתה ט' - 4 שנים בתוכנית
שלום לכולם ,
אנו הורים לילד המסיים בימים אלה בהצטיינות לימודית וחברתית את לימודיו בחטיבת הביניים "הראשונים" . ילד ללא קשיים שלמרות עובדה זו אנו חושבים שנגרם לו ולחבריו נזק בלתי הפיך בתחומים שונים , ומתנגדים באופן נחרץ לפרוייקט המיחשוב . כידוע לכם , זהו המחזור הראשון בו החלה תוכנית הלימודים באמצעות מחשבים ניידים מכיתה ו' ועד לסוף הלימודים בחטיבה . מכיון שכך , ילדינו הפכו למחזור ניסויי שאת חלק מתוצאות הניסוי הראוותני ניתן לראות בתווך המיידי וחלק , קרוב לוודאי שנוכל לראות בתווך של מספר שנים .
ברצוננו לשתף אתכם ולהעביר לכם מעט מחויתנו ונסיוננו האמיתיים ולא כאלה הניזונים משמועות . ברצוננו להדגיש , כי דעותינו תואמות ועומדות בהלימה רבה עם דעותיהם של רבים מהורי התלמידים האחרים (בדומה לתלמידים עצמם) המסיימים בימים אלה עם בננו הבכור את החטיבה .
ההיבט הבריאותי - העקרוני והחשוב מבין ההיבטים , לא מטופל כראוי ולפי בקשת ההורים . לא ניתנה להורים אפשרות להביא בודק קרינה מטעמם ועוצמות הקרינה שנתקבלו הן לפי בודק של המועצה שקבע שמדובר בעוצמות קרינה לפי התקן (למרות שמדובר בעוצמות קרינה שלפי התקנים האחרים בעולם נחשבות כגבוהות) . למרות שקיימת אפשרות להפחית את הקרינה והחשיפה אליה לא נעשה די - ככל הנראה משיקולים תקציביים .
את השלכותיה העתידיות של הקרינה מיותר להעלות בפניכם אבל את השלכותיה המיידיות כן נעלה על הכתב - כאבי ראש בלתי פוסקים של הילדים , גירויים בעיניים , מצמוצים וכיו"ב .
היבט בריאותי נוסף שלא נותנים עליו מספיק את הדעת הוא ההיבט האורטופדי - המחשב אינו מחליף את ספרי הלימוד של הילדים אלא נוסף עליהם. לכן , ילדינו נאלצים להיסחב כל יום עם ילקוט שמשקלו גדול וגם עם המחשב הנישא שגם לו משקל לא מבוטל .
נוסיף לדברים אלה את חוסר הפעילות הגופנית המלווה את הישיבה הממושכת מול מסך המחשב גם בשעות הלימודים , גם בשעות אחה"צ ולעיתים גם בהפסקות (מסיפורי הילדים ניתן ללמוד שלא תמיד הכיתות ננעלות בהפסקות ופעמים רבות הילדים נשארים מחוברים למחשב גם בהפסקות במקום לחלץ איברים ולהתאוורר) . לא נפרט על ליקויי היציבה ותנוחת הגוף בזמן הישיבה מול מסך המחשב .
ההיבט החברתי - הועלתה הדעה כי המחשב מפתח את הכישורים החברתיים וחושף את הילדים להתקשרויות חברתיות . הרשו לנו להעלות בפניכם את הדעה הנגדית והרווחת יותר שהמחשבים גרמו לילדים להיסגר בבתיהם ולדבר פחות בצורה ישירה עם חברים , פגעו רבות בכישורים החברתיים ובמיומנויות התקשורת החברתית של הילדים בגיל משמעותי וקריטי כל כך להתפתחותם הרגשית והחברתית . מדוע להם להתאמץ וללכת לחבריהם למפגש תקשורתי ישיר אם ניתנת להם האפשרות לשבת על הכסא , לשוחח ולהיפגש ברשת בכל זמן שיעלו על דעתם = בזמן השיעור , בהפסקות , בבית ?
ההיבט הלימודי - לא פעם נחשפנו להיפותיזה המנסה בדרך ערמומית ולא אמינה לשכנע אותנו ,ההורים , כי אם ילדינו לא ילמדו בדרך של הלמידה התוקשבת אז למעשה הם לומדים כפי שלמדו במילניום הקודם ואנחנו , ההורים , לא מאפשרים לילדינו ללמוד בדרך ששנות האלפיים יכולות
להציע להם ללמוד , להתפתח ולהתקדם . ברצוננו להפריך היפותיזה זו ולומר כי ילדינו לא זקוקים למחשבים הניידים כדי להיחשף למיטב הטכנולוגיה . בכל מקרה חלק ניכר ממשימותיהם הלימודיות מועלות ברשת ובחלקם הגדול על הילדים לעבוד מול המחשב ולגלות מיומנויות וכישורים לעבודה מול המחשב .
ההיבט התקציבי - מדובר בתקציבי עתק הניתנים ע"י המועצה , משרד החינוך ואנו ההורים . תקציבים המופנים לא רק לרכישת המחשבים הנישאים אלא גם לתחזוקתם השותפת ולתחזוקה של כל הציוד הנלווה אליהם . האם לא ראוי וכדאי להפנות חלק מתקציבים אלה ליוזמות אחרות נוספות ומעשירות בתחום החינוך ? ומדוע אנו ההורים צריכים לממן מיזם יקר זה ?
דברים אלה שהעלנו הם רק מעט מן הדברים המועלים בפיהם של הורים שלהם ניסיון עם הפרוייקט המדובר .
הדעות הללו הן דעות הרווחות הן בקרב הורי ילדי רביבים והן בקרב הורי ילדי גנים .
לפני מספר חודשים התקיים דיון בוועדת הכנסת . לצערנו , לא שמרנו את הפרוטוקול המלא של הוועדה אבל אנו מצרפים פרסום מהעיתון המתמצת בצורה עניינית את עיקרי הדברים שהועלו . לעיונכם .
אנו חושבים שהבעיה היא שאנו נוטים "להתקפל" פעמים רבות לנוכח לחץ חברתי המופעל עלינו כמו "הילד שלך יהיה במיעוט..." , "הוא ילמד בכיתה נפרדת..." וכיו"ב . אנו נוטים לנהוג כך כדי שלא לפגוע בילד הפרטי שלנו וכתוצאה מכך אנו מוותרים על דברים עקרוניים ומהותיים לחינוך והתפתחות ילדינו . אנו חושבים שמדובר בקבוצת הורים גדולה המתנגדת לפרוייקט ומהווה את הרוב המכריע של ההורים בבית ספר **** בפרט ובבתי הספר האחרים בישוב בכלל ולכן יש להתעקש על הדרישה לדבר הנכון והטוב ביותר עבור ילדינו ללא כניעה לגחמות וללחצים מגורם כזה או אחר .
בברכה ,
מיכל ואשר עצמוני
מסורת חדשה
החיים כמסך - הרהורים של אבא לתלמיד העולה לכיתה ה'
החיים כמסך - עוברים מתקשוב להקשבה
מכובדי בעלי הדעה, לאחר לבטים בחרתי להביע עמדתי באופן מתוקשב שכן התרשמתי שיש מעט מאוד הקשבה בנושא, ולמען האמת אם יש משהו שהייתי רוצה שהבן שלי ילמד זה לא להיות מתוקשב (שכן זה כבר זורם בגנים שלו כחלק מהעולם הדיגיטלי שכבר סובב אותו) אלא ילמד להקשיב, הקשבה פעילה, אמיתית .
כשהקשבתי לו, והוא אינו מודע לדעתי אמר שהוא אינו מעוניין ללמוד עם מחשב בכתה "זה צפוף מידי בכתה" אמר, וכשהוא צפה בשיעור מתוקשב הוא לא הבין את המטרה שכן המורה ביקשה מהתלמידים להיכנס לקמפוס לקרוא את יחידה מספר 6, שני עמודים ולענות על השאלות שמופיעות שם. מה הטעם הוא שאל אותי? יכולנו לעשות זאת בבית! אין לי תשובה בשבילו למישהו יש? כשאמרתי לו שהוא לא בהכרח יהיה חייב ללמוד עם מחשב שיש לו אפשרות בחירה הוא שאל אותי מה יש אפשרות כזו? אין לי תשובה בשבילו, למישהו יש?
עוד אמרתי לו שהעלות לכיתה ללימוד מתוקשב עומדת על כמאה חמישים אלף שקלים בשנה, ואם הוא יכול היה לבחור בכסף הזה שיעורי העשרה שבהם ילמדו גישור, תקשורת בינאישית, ילמדו להקשיב ! הוא אמר שהוא ישמח להמשיך עם המחברות ושוב שאל אם זה בכלל אפשרי? למישהו יש תשובה בשבילו?
האמת היא שהתשובה היחידה שאני יכול לענות לו כרגע שאף אחד לא באמת מקשיב, שהלימוד המתוקשב "מצטלם" יפה בשביל בית הספר והמועצה, הוא מציג אותו כבית ספר ניסויי ומוסיף לו טייטל חדש - מתוקשב ומתקדם ולכן הוא גם משווק את התוכנית באגרסיביות.
אני יכול לומר לו שבדרך לשם אפילו לא הקדישו מחשבה מה יעשו עם ילדים כמוהו שיבחרו לא ללמוד עם מחשב כי זו לא אופציה מבחינתם.
אני יכול לומר לו שאני אנסה לשלוח מייל לכל ההורים ולבקש מהם לשאול את השאלות הללו את עצמם ואת הילדים שלהם ולנהל איתם שיחה כנה, להסביר להם שבבתי ספר אחרים כשרוצים להציע חברות לילדה שיושבת בסוף הכיתה שולחים לה פתק מנייר ולא שולחים הודעה בפייסבוק.
אני יכול לבקש ממנו קצת סליחה על זה שכשהוא ואחיו היו תינוקות ורצינו קצת שקט תקענו אותם מול המסך עם בייבי איינשטיין ואחרי זה מול מסך מחשב בבית או מול ערוץ הילדים ולהגיד שיש להם אפשרות לפצות את הילדים שלהם עכשיו ולדאוג שגם בבית ספר לא יתקעו אותם מול מסך ובכך לצמצם את שעות המסך היומיות שלהם העמוסות גם כך לעייפה, ולעשות משהו אחר עם הכסף שלנו שיאפשר להם לראות ולהתבונן על העולם קצת אחרת ולא באמצעות האינטרנט.
ואולי להבין שהילדים שלנו מגיעים היום לגיל ההתבגרות מוקדם הרבה יותר מפעם בגלל סביבה מתוקשבת מידי!!! ולבחור לתת להם להנות מהילדות שלהם עוד קצת... לא רחוק היום שהם ילכו עם המחשב הנייד שלהם לעבודה ויכנסו למרוץ החיים, למה להתחיל בגיל 11?
אני אשמח במקרה הזה לתת שיעור לבן שלי בבחירות בחיים, בכך שלא תמיד צריך לבחור בדעת הרוב ולפחד להיות שונה, להיות נאמן לאמת שלך ולייצר אלטרנטיבה ראויה, אני כמובן לא רוצה שירגיש דחוי ומכיוון שבמקרה הזה יש לנו אפשרות בחירה אפשר לבקש להגדיר מסגרת אחרת למי שלא רוצה עוד מסך בבית, ולהשמיע קול אמיתי ולא מגמגם.
אז תשאלו את את הילדים שלכם תנו להם אפשרות בחירה ותקשיבו להם, ותקשיבו לעצמכם!
ותענו לעצמכם בכנות אם החלטתם כמוני לרכוש מחשב כי אתם מפחדים שהילד שלכם ירגיש דחוי למרות שאתם מרגישים שזה לא נכון ואפילו מיותר להתחיל כל כך מוקדם להיות צמוד למחשב נייד, ואם אתם מרגישים שזה מוקדם כרגע תגידו באופן שלא משתמע לשתי פנים כי אני הבטחתי לבן שלי שאני לא אתן לו להיות במיעוט והסברתי לו שכרגע אפשרות הבחירה היא רק לכאורה כי אף אחד לא באמת מקשיב!
אז אני לפחות אודה בפניו שאבא שלו לא יודע להילחם בתחנות רוח ושהפכתי להיות תושב פלצן במועצה בורגנית ופלצנית, שבטוחה שהיא יודעת מה יותר טוב לו ממנו או ממני, שהביאה אותי למצב של מלכוד שלא מאפשר לי באמת לבחור, ושאני מקווה שהוא יגדל ויידע לעשות עם זה משהו.
ולהסביר לו שיש הורים שלדעתי משקרים לעצמם כשהם מחפשים דברים טובים בזה ( כי אין שום דבר טוב במחשב צמוד לילד בגיל הזה, ושום דבר שאי אפשר ללמוד כרגע יותר טוב בלעדיו) ושבאמת בתוכם היו מאחלים לילדיהם חוויות ילדות אחרות, פחות ממוחשבות!
אבל אין להם באמת כח וזמן לצאת לרחובות ולהילחם עבור מה שהם מאמינים בו, ושרק נשאר לנו לקוות שהילדים שלנו יגדלו להיות יותר טובים מאיתנו ולהצליח איפה שאנחנו נכשלנו. ואולי עדיין לא נכשלנו ונוכל לגבש רוב בכתה שלא יהיה מוכן לרכוש מחשב וייגש לאביבה ויבין מה באמת החלופה שעומדת לרשותו ואז נוכיח לילדים שלנו ששינוי אפשרי לעשות כשלא מפחדים!!
בריאות ואושר - אסף אפרתי של יהלי
יום שבת, 26 ביוני 2010
סימנים של קיץ
- כי כל שנה הורים מתחבטים בשאלה לקנות או לא לקנות?
- בכל שנה מאז תחילת הפרויקט מספר ההורים ששואלים שאלות גדל.
- יש בעיה שנקראת העברת ידע. גוף הורים אינו מאורגן מלוכד או אוגר ידע וכך לקראת תחילת שנה רק ההורים לתלמידים העולים לה דנים בנושא והדיון גווע לאחר מספר חודשים.
- דווקא אחרי ההחלטה "לקנות או לא לקנות" מתחיל תהליך ארוך שמחייב מעורבות הורים עקב העובדה שהנייד מלווה את התלמיד גם בבית באופן טבעי יש השפעה מתמשכת וצריך לבחון, לשים גבולות ועוד.
יום ראשון, 24 בינואר 2010
האם יש תפנית באופק?
שלום לכולם,
שמי פזית זיידמן יו"ר וועד ההורים של בית ספר "גנים".
במסגרת מאמץ מתמשך מצד כל הגורמים לשפר את הלמידה מתוקשבת בגני תקווה ואת הדיאלוג עם ההורים החלטתי השנה להזמין הורים מבי"ס "גנים" המעוניינים להשמיע מניסיונם בפרויקט, לשאול שאלות, להעלות חששות לקראת משך הפרויקט ולתת הצעות לשיפור ושידרוג.
התהליך ינוהל בצורה הבאה:
שלב א' מפגש הורים בו יועלו כל הרעיונות, הערות, השאלות, אתגרים ויתועדו.
שלב ב' יבוצע ניתוח וההערות יקובצו לפי נושאים ולפי עדיפויות ויישלחו לכל ההורים.
שלב ג' ייתקיים מפגש עבודה עם הצוות החינוכי, נציג הורים ונציגי המועצה על מנת לתת מענה לכל נושא.
שלב ד' יוצגו הפתרונות להורים בתקווה כי לא יישאר נושא ללא מענה.
כדי להקל על הפנייה ולא לחייב פנייה שמית אפשר לפנות אלי במייל ganim1to1@gmail.com
או להגיב אנונימית לפוסט הנוכחי.
המועד שנקבע לדיון הראשוני הוא יום ראשון, ה 7.02.10, בשעה 20:30 באולם הספורט בבי"ס "גנים". נא אשרו השתתפות כדי שנדע להיערך בהתאם.
בברכה פזית זיידמן
מוזמנים להגיב בבקשה.
יום שבת, 23 בינואר 2010
ככה יעשה לאיש אשר ירגיז את ***** ****ש
יום שלישי, 19 בינואר 2010
פגישה בוועדת החינוך של הכנסת
יום ראשון, 10 בינואר 2010
פרופסור גבריאל סלומון - חתן פרס ישראל לחקר החינוך
| בתגובה לכתבה: פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך: המחשב לא תורם ללמידה | |||
 | |||
| שם השולח: | אביבה בלאיש | |
| |||
| עיר: | פתח תקוה | ||
| |||
| כתובת דוא"ל: | avi_va@bezeqint.net | ||
| |||
| |||
| |||
| כותרת התגובה: | מנהלת בי"ס מתוקשב מסכימה עם כל מילה | |
| |||
| |||
| |||
יום שבת, 2 בינואר 2010
למה התמונה אינה שלימה?
- לפי המכתב יש וועדת תקשוב יישובית, מעולם לא הייתה כזו
- לפי המכתב אין חובה לקנות מחשב, ואיך קוראים למכבש הלחצים על ההורים מצד המנהלות והמועצה והטקסים שעושים לילדים שלא קונים?
- לפי המכתב הנושא הנחקר הוא מחשב נייד מול נייח, זה לא נושא המחקר ויש מחקרים בודדים על כך בעולם כי האמצעי לא ממש מעניין.
- לפי המכתב נושא הקרינה טופל והמשרד ינחה את המועצה...הנושא אולי טופל אבל אין בדיקה אובייקטיבית לכך , המודד שהובא לא מקובל על ההורים. בכיתה אחת בבית הספר יש תלמידים שלומדים רק על סוללות בכיתה זו אין קרינה אלקטרומגנטית. בכיתות האחרות זה נתון לשיקול דעת המורה שממלא חושב שאין קרינה