יום שני, 19 באוקטובר 2009

מה למדת היום בכיתה ?

מה למדתם היום עם המחשב ? זו שאלה שחלק מאיתנו שואלות כל יום ?
בסתר ליבנו אנחנו מקוות כל פעם שטעינו, שיש שיפור ואכן המחשב היקר שנרכש משמש להכשרת מדעני העתיד שלנו.
חלקינו מנסים להבין מה מצדיק סחיבה יום יומית של נייד לבית הספר.

התשובות שאנו מקבלות:
למדנו רק במקצוע אחד עם המחשב.
אוקי, איזה מקצוע ? ומה בדיוק עשיתם עם המחשב ?
-?--?--?---, קבלנו משימה והיינו צריכים לענות עליה דרך המחשב.
האם המשימה חייבה שיטוט באינטרנט, כניסה לאתרים, שימוש במחשב ?
לא. קראנו בספר וכתבנו תשובה.

מה המסקנה, במקום לקרוא בספר ולכתוב במחברת, קוראים בספר וכותבים במחשב.
אכן כמו שנאמר, המחשב הוא המחברת. מחברת יקרה לכל הדעות.

ברור שיש שיעורים (בודדים ונדירים) שהמשימה בכיתה לא יכולה הייתה להעשות ללא מחשב, וברור שיש שיעורים שהדיון "פורה" יותר בעזרת מחשב. אבל האם אותם שיעורים לא יכולים להתקיים בכיתת מחשבים ? ברור שכן.
לפרויקט שלנו יש פוטנציאל אדיר! אבל ...
אולי תוך כמה שנים הוא יגיע למימוש כלשהו... אנחנו אופטימים?

יום שבת, 17 באוקטובר 2009

תקשוב זה חשוב ?

בודאי !!!!
חשוב שיהיה תקשוב בבית הספר , בלמידה, בתהליכי ההוראה.
חשוב שבית הספר יאמץ טכנולוגיות ויתאים עצמו ללקוחות המתוחכמים שהוא מקבל מידי שנה.

האם תקשוב זה אומר מחשב ולאפטופ ?
אפשרי אבל לא הכרחי ....המטרה היא שיפור הוראה ושיפור למידה. מחשב נישא לכל מורה בהחלט עוזר אם המורה משתמשת בו לשינוי דרך ההוראה.
מחשב לכל תלמיד חשוב - לא בטוח במיוחד לאור העובדה שלרוב התלמידים ביישוב שלנו יש לפחות מחשב אחד בבית.
ולאלה שיש לאפטופ לתלמיד ? הוא משקיע הרבה זמן בחבר החדש אבל לאו דווקא ללמידה.
ואם הסקר של בית הספר אומר אחרת ? - נסו לחשוב מה אתם מצפים שתלמיד יענה כאשר שואלים אותו האם אתה משתמש במחשב האישי ללמידה או להנאה ....אל תשכחו יש לנו דור מתוחכם וארץ נהדרת....

יום שלישי, 6 באוקטובר 2009

מה באמת מטריד אותנו

1. חופש בחירה - איו חופש בחירה לגבי השתתפות בתוכנית ונושא זה הובהר בצורה חדה השנה.
מי שלא רצה להשתתף בתכנית עבר "מכבש" כי אין אלטרנטיבה אחרת. כשגרים ביישוב בו אין אלטרנטיבה אחרת זו בעיה אמיתית.

2. אין יציאה! - מסתבר כי כאשר אנו קונים מחשב נייד אנו מתחייבים ל 5 שנים של למידה עם המחשב. משך 5 שנים אין אפשרות יציאה, אין אפשרות בחירה מחדש. בכל תוכנית אחרת שיש החל מתוכנית חיסכון, כבלים, תוכנית אינטרנט יש תמיד אפשרות יציאה. כאן אין בכל מחיר - אלא אם תעזוב את מערכת החינוך היישובית.

3. הדדיות - לבית הספר יש את הזכות לתכנן להתקדם לשנות או לא בקצב שלו בזמן שלו בדרך שלו. לנו להורים אין שום זכות להשפיע על התוכנית למרות שאנו מממנים אותה, תיאורטית 50% ואנחנו מושפעים ממנה ביותר מ 50%.
לא בקשנו זכויות יתר כששינו מבדידים לשיטה אחרת, אבל כאן הוכנסנו בעל כורחינו (ראה סעיף 1) לתוכנית שמשפיעה עלינו ודורשת את מימונינו. חשוב להזכיר שהמורים מתקדמים בקצב האישי שלהם אבל אנחנו נדרשנו לשלם ולהתחייב מיידית.

4. ניסוי- למרות כל מה שנאמר ויאמר התוכנית היא במצב ניסוי. ולמה הכוונה ניסוי?- ברמה המדעית ניסוי בודק קשר בין סיבה ומסובב. במקרה שלנו הניסוי בודק האם הוספת מחשב נייד וציוד נלווה למורים לתלמידים משפר את ההוראה והלמידה. ניסוי באופיו מתאר מצב שהתוצאה אינה ברורה והדרך הנבחרת מנסה תהליך חדש בתקווה שיוביל לאישוש או סתירה של ההשערה.

למה אנחנו חושבים שזה ניסוי? -

א. חלקינו לא בטוחים שזה ניסוי כי ניסוי נערך בצורה מבוקרת מדידה וכאן בהחלט לא ניתן לראות מהם המדדים, מהם האספקטים הנבחנים ומהם התוצאות. במקרה הזה הכל נסמך על "תחושות" של המורים, המנהלים, התלמידים. ותחושות זה יפה אבל לא מדעי, במיוחד לאור העובדה שלא ניתן להשוות זאת לקבוצות דומות ללא מחשב נייד (קבוצות ביקורת).

ב. אין הוכחה ברורה כי מחשב נייד לתלמיד הוא הגורם לשיפור בלמידה. רוב המחקרים הקיימים דנים בחבילה כוללת: מחשב למורים, אתר בית ספרי, תוכנות ייעודיות. הגורם של מחשב נייד לתלמיד אינו מבודד ואינו מוגדר כיותר תורם או פחות תורם. תחליפים כמו דיסק און קי, מחשב נייח עשויים לספק במידה שווה.

ג. ניסוי מתחיל בהשערה של מסובב וסיבה, כאן יש השערה אבל לא ברור מה תהיה התוצאה ולא ברור אם לגורמים המשתתפים יש די ניסיון ויכולת להביא לתוצאה ולמדוד את התוצאה. מה שברור : לכל הגורמים יש מוטיבציה גבוהה להגיע מייד לשלב התוצאות החיוביות.

ד. הגורמים המנהלים והמשתתפים לא מנוסים בפרויקטים שכאלה ולכן גם עקומת הלמידה שלהם היא חלק מהניסוי, אף אחד מהם לא עשה פרויקט כזה בעבר, בודדים למדו על ניסיון מפרויקטים אחרים בעולם ולאיש בפרויקט אין מוטיבציה להכניס איש עם ניסיון, דעת ומומחיות בנושא.