יום ראשון, 11 ביולי 2010

האם אפשר לשפר את המצב הקיים ?

כיום אחרי 4 שנים בתוכנית יש משקעים לכל השותפים. יחד עם זאת לכל השותפים יש כוונות טובות גם אם לעיתים קשה כבר לראותן.
הפוסט הזה לא יציע פתרונות אלא ישאל את השאלות ויבקש ל"הקשיב" להצעות.

ראשית אנו מבקשות שהכתיבה תהיה מכובדת, ממוקדת וקצרה.
המטרה היא שכל אחד יביע עמדה ויתרום לשיפור. אנחנו לא מעונינות לשמוע על כל הכעסים ועל המשקעים מהעבר אנחנו רוצות לשמוע מה אפשר לעשות.
לא רוצות לשמוע על מצב רגשי של זה או אחרי, לא רוצות שיפוט, לא רוצות התבכיינות "שאני עושה הכל אבל ..." רוצות כתיבה נקייה מרגשות.

המצב נתון: יש אי אמון מצד כל הצדדים: הורים מורים, מנהלות, מועצה ותלמידים.
כרגע לא נתייחס לגורמים מתווכים כמו גוף מחקרי, ספקי תוכן וספקי חומרה להם יש אינטרסים אחרים.

השאלות:
1. האם ניתן לבנות תהליך בונה אמון בין הצדדים? (האם אתם מוכנים לוותר על המשקעים ולא להשתמש בהם)
2. האם אתם מוכנים להתייחס לכל הגורמים כשווים בתהליך מבלי לתת לאחד הגורמים יתרון ווטו?
3. מה הם הכללים שאתם מציעים לשיתוף פעולה?
4. מה הם הצעדים הראשונים שיש לבחון כדי להצליח? (רכישה, קרינה, בחירה, מדידה, מעקב שוטף,...)

תזכרו, זה טנגו, לאף צד אין פתרון "בית ספר" זו יצירה של כולנו וזו ההזדמנות של כולנו, אנחנו רוצים לגור כאן ולהמשיך להנות מאיכות חיים.

כתבו בקצור.

11 תגובות:

  1. אני הורה לילד בכיתה ד', שעולה ל-ה'. להלן דעתי:
    במסגרת תכנית התיקשוב, המחשב הופך להיות חלק מרכזי בתהליך הלימוד של התלמיד. מכיתה ה' ועד כיתה ט' יש יותר ויותר שעות מתוקשבות. ברור שכל שעה "מתוקשבת" באה על חשבון שעה "מסורתית". ז"א שכל שעה עם מחשב היא פחות שעה עם נייר ועט.
    ואז בכיתה י', שניה לפני הבגרויות, המחשב נלקח והתלמיד נדרש לחזור ללמוד בשיטה המסורתית. כל כישורי המחשב שהילד רוכש אינם עוזרים לו להתמודד עם האתגר האחרון והחשוב מכולם שמציבה לפניו מערכת החינוך: בחינות הבגרות.
    בשני משפטים: כל זמן שאת הבגרויות עושים עם נייר ועט, ולא עם מחשב - אסור שהמחשב יהיה יותר מאשר קוריוז בתכנית הלימודים. זה פשוט יפגע בביצועי הבגרויות.

    השבמחק
  2. ומה קורה בבית?

    נו באמת?טול קורה מבין עיניך טלי קיסם מבין שיניך!
    בוא נבדוק מה קורה בבית.
    הילדים מגיעים הביתה וישר רצים למחשב לרבות תפעול אתרים פרטים.
    כמה זמן מקדישים הילדים לשמוש בעט ונייר בבית ?
    מה עושים ההורים בנושא?נאדה!
    יש החלטה של הנהלת המועצה בשיתוף משרד החינוך,נא לפנות להנהלת המועצה,להנהלת משרד החינוך ולכול גורם אך לא יתכן שכול הזמן ,מיעוט שלא מוכן לקבל את מה שהרוב לרבות וועד ההורים היציג מקבל פועל בכל דרך ,להתעלל בצוות החינוכי.

    השבמחק
  3. 1. "מה קורה בבית" היא שאלה לא רלוונטית. תפקיד בית הספר להכין את הילד לבגרות. זה התפקיד של בית הספר, ולא שלי. לכל ילד יש את התחביבים שלו, ואת ההגבלות שהוריו בוחרים להטיל עליו. זה עדיין לא סותר את האמירה הבסיסית - בית הספר אמור להקנות מיומנויות מסוימות, והמיומנויות הללו נבדקות בבחינת הבגרות. ילד שמתרגל להשמש במחשב נייד במשך 5 שנים, רגיל קצת פחות להשתמש בנייר ועט.
    אני מציע לך לעשות סקר קטן ולא מחייב בקרב תלמידי כיתה י', ולבדוק כמה מהם נעזרים במורה פרטי אחד לפחות. שוב - ההורים לוקחים אחריות איפה שמערכת החינוך נכשלה. מספיק עם הפלצנות. במקום מחשבים, תתחחילו לעשות את העבודה שלכם כמו שצריך!

    2. אשמח לקבל הפניה להחלטה הרשמית של משרד החינוך, בה כתוב שכל תלמיד בישראל יקבל מחשב נייד.

    3. אני מכבד את ההחלטות של ההנהלה, המועצה ומשרד החינוך. בתמורה, אני מצפה שהם יכבדו את החוק. חוק חינוך חובה חינם קובע שאי אפשר לגבות ממני את הסכומים שהם מבקשים לגבות. התקבלה ההחלטה? יפה מאד. עכשיו שיתכבדו הגורמים השונים, וימצאו דרך לממן אותה ולא מכיסי. לא יכולים לממן? - שיגנזו את ההחלטה. אני לא מוכן לממן מכיסי ניסויים שאינני מאמין בהם.

    4. אני לא יודע שרב ההורים תומכים בפרויקט. בשיחות אישיות שאני עורך אני שומע הסתיגויות אין קץ. לא מצאתי הורה אחד שאמר לי שלדעתו השימוש האופטימלי ל- 2,400 ש"ח הוא קניית מחשב נייד.
    מה שאני כן שומע הוא פחד (כן, פחד!) בעקבות מסעות הפחדות ואיומים מטעם ההנהלה והמועצה. ההורים מעדיפים להמנע מעימות, ולכן מקבלים את גזר הדין.

    השבמחק
  4. חמודי,מה זאת הפרנויה ודי עם מילים בעלות ריח לא טוב..

    האמירה"מספיק עם הפלצנות. במקום מחשבים, תתחחילו לעשות את העבודה שלכם כמו שצריך!",למי היא מכוונת?

    אני הורה כמוך ,שלא משתמש בסגנון הדיבור הבוטה שלך ,תתרגל לעובדה שלא כל ההורים מסכימים עם ההתנהגות גסת הרוח שלך.
    בדוק בבקשה כמה היה עולה להורים המחשב שילדך מקבל.
    ובעזרת השם תפסיק להסתתר וגש למועצה ותגיד לאבישי מה אתה חושב.

    השבמחק
  5. לאנונימי מס' 3:מתחכמים אהה?

    אתה כותב:"תתחחילו (השגיאה במקור)לעשות את העבודה שלכם כמו שצריך!
    אני משיב:מהכירותי עם מערכות הלימוד בארץ,דע לך שאין הרבה ישובים עם בתי ספר כדוגמת בתי הספר בגני תקווה.
    מה הגישה השחצנית ומי אתה שתקבע האם העבודה נעשת כראוי או לא?


    אתה כותב:"אשמח לקבל הפניה להחלטה הרשמית של משרד החינוך, בה כתוב שכל תלמיד בישראל יקבל מחשב נייד."
    אני משיב:מי צריך את זה? מה זה רלוונטי? יש לך בעיה ?,תפנה בעצמך למשרד החינוך,אף אחד לא עובד עבורך.

    אתה כותב:"....אני לא מוכן לממן מכיסי ניסויים שאינני מאמין בהם".

    אני משיב:אף אחד לא מחייב אותך לקבל מחשב שהרשות ממנת חלק ניכר מעלותו,אתה גם לא חייב לקנות מחשב.
    מי שמך לקבוע במה אתה מאמין או במה לא ? מחר תיהיה מוכן לקבל רק מורות בלונדיניות? ומחרתים תתנגד ללמוד תנ"ך?
    השחצנות שלך ,מהיכן שאבת אותה?

    אתה כותב:"....בעקבות מסעות הפחדות ואיומים מטעם ההנהלה והמועצה. ההורים מעדיפים להמנע מעימות, ולכן מקבלים את גזר הדין"
    אני משיב:אתה מתיש ,מטריד ולא מבין את חוקי המשחק,פעולתך שבאה לפגוע במערכת החינוך הינה כסחיטה באיומים,מלכלך ,מלכלך וממשיך ללכלך.
    אשתמש בלשונך הצחה ואומר לך די לפלצנות"

    יש לך אפשרות לנצל את היותך בעל הבלוג ולא להכניס את הכתוב ,לא תיהיה זאת הפתעה!

    השבמחק
  6. שמי אודי מלכה ואני מלמד באמצעות מחשב סטודנטים הלומדים באמצעות מחשב מזה מספר שנים. אני יכול לתרום מנסיוני בנושא התקשוב אך לדעתי הדבר הנכון שאני יכול להציע הוא הקמת ועדה שתורכב מאנשי הנהלת בית ספר - מורים - מורים. וועדה זו תדון בבעיות שעלו ותצפה בעיות חדשות, תציע פתרונות וחלופות שונות ותיידע מורים והורים לגבי הנדון בוועדה. גם לניסוי פשוט יש צורך באבני דרך ונקודות בהן יש לבחון דברים מחדש. קל וחומר - בניסוי העוסק בילדים ובלמידה.

    אני עוקב אחר הבלוג ונדמה לי שרוב הטענות כלל לא עוסקות בתוכן המועבר לתלמידים אלא בצורה ! אני לא טוען שהצורה לא חשובה או אפילו קריטית אך לדעתי הנושא ניתן לגישור.

    בהצלחה !

    השבמחק
  7. הסדקים הראשונים בחומת האמון נבקעו כאשר בית הספר מנע מאיתנו לקיים מדידת קרינה על ידי מודד אמין בעיננו. הרי כל בר דעת יודע כי אם אין בעיה (בוודאי היום לאחר שהושקעו משאבים קוגניטיביים וחומריים כאחד בנושא)אין מניעה לערוך מדידות קרינה. המדידה תיערך כאשר כל התלמידים בכל הכיתות יפעילו בו זמנית את המחשב ויעסקו בחיפוש. הערכים שנמדדו בכל רחבי הכיתה, כלומר ע"ג כל אחת מקופסאות המיגון של המטענים בין כל שני כסאות תלמיד ימסרו להורי הכיתה.כל המודדים צפויים להגיע לאותה מסקנה, והרוחות ירגעו.

    בפן האישי- גם מנהלת בית הספר האחראית לבריאותם של 600 ילדים תוכל לישון טוב יותר בלילה. ואולי לא- אולי לא צויין בדרישות התפקיד למנהלת בית הספר נושא האחריות לבריאות התלמידים בעת שהייתם בין כתלי בית הספר. והמצפון?

    השבמחק
  8. עקב טעות בהגדרה התגובות לא פורסמו מיידית.

    לכל הקוראים והמשיבים, אנא השתדלו לשמור על שיח מכבד כפי שאמרנו המצב טעון! כמעט לכל נימוק יש טיעון שכנגד והאמת עוברת כנראה באמצע...בין הנימוקים והטיעונים.

    נכון להיום ההצעות שעלו (מבין השורות):

    1. הקמת וועדה לגישור ברמה בית ספרית.
    2. מחשבה מחודשת על התוכנית כדי לצמצם את החיסרונות הידועים במעבר לתיכון ובהכנה לבגרות.
    3. לגשת לדבר עם ראש המועצה ולהפסיק לשוחח עם הצוות החינוכי
    4. לאפשר מדידה חדשה של הקרינה על ידי מודד אמון מצד ההורים כדי להסיר את הספיקות בנושא אחת ולתמיד.

    השבמחק
  9. שלום,

    למיטב הבנתי והכרותי עם הפרויקט, האפשרות לשפר את המצב הקיים שרירה וקיימת, אין פתרון אחד ואין תשובה אחת כשם שאין בעיה אחת או דעה אחת.
    אני מאמינה בשיח מקצועי על ידי גורם מתווך ואמון על הצדדים והתייחסות שווה לכל הצדדים.
    שלב ראשון רישום מסודר של כל הבעיות טענות מענות, ניתוח הנתונים ואז הכנת תוכנית פעולה.
    אני מוכנה להציע גורם מתווך(ת) אובייקטיבי שעושה זאת ביישובים אחרים.

    בברכה
    מינה גזית

    השבמחק
  10. כפי הנראה בבלוג:
    1. אי אפשר לשפר את הקיים, הוא ישתפר לבד...
    2. יתכן ויש מעט קוראים ועוד יותר מעט מי שרוצה להביע דעה

    בכל מקרה תודה למי שהשתתף בשיח גם אם זה היה רק כדי לנגח דעה אחרת.

    המצב ישתפר לבד... בלי סיוע מצידנו  

    השבמחק